פרק חמישי טרי בשרב ולקראת ל״ג בעומר. אלינה מרואי החשבון מארגנת מדורת משרד: שורפים ניירת מלפני שבע שנים, גוררים את הספה מחדר הקבלה ומחברים בין הנהלת חשבונות למסורות החג. מכאן עוברים ללוחות שנה ישנים שאנשים שומרים כקפסולת זמן. הסקר שואל אם בפקק, כשהרכב שלפניכם מתקדם קצת ונוצר רווח, גם אתם צריכים לצמצם מיד את המרחק או שאפשר להשאיר אותו; רוב המאזינים בעד להתקדם.
יציאה לילית בתל אביב מולידה ויכוח עם DJ שנעלב מבקשה להנמיך את המוזיקה ונוסטלגיה לכרוזי מסיבות של פעם. רונה ממשיכה לכתוב לשרון ילדות שלא הייתה: רסיטל קלרנית שאביו פספס לטובת הימורי סוסים, קופת חזיר שנפרצה, עורב שתוקף את הצמה וטיולים משפחתיים. דיון רציני יותר עוסק ברשומות של פסיכולוג/פסיכיאטר שנפטר ובפרטיות של חומר טיפולי אחרי המוות, ומשם לפרטיות הטלפון של אדם שמת ולמי אמור למחוק תכנים רגישים.
ויכוח מוזיקלי מחזיר את משינה מול הפיקסיז ואת הגבול בין השפעה להעתקה. סיפור ל״ג בעומר מנצח: אבא מגיע למדורה בשתיים בלילה בגופייה ובבוקסר ודורש מהילדים לחזור הביתה. יש גם Red Hot Chili Peppers, שירי חיילים ופגזין מאקו.