פרק חמישי טרי, יממה אחרי פקיעת המנדט של נתניהו והעברתו ליאיר לפיד. הדיון הפוליטי עוסק במחנה השינוי, בנט, סער, ליברמן ועמיחי שיקלי, ובאירוניה שבה כל מי שאינו עם נתניהו מוגדר פתאום ״שמאל מסוכן״. נאנסי מגיע עם ״עכשיו ברצינות״ ובומבות על הממשלה, איילת שקד, גדעון סער, צביקה פיק ועוד.
סיפור אישי מצוין מתרחש בדרך לקנות אוכל: רכב מלא נערות פותח חלון וצורח בהתלהבות; שרון כבר כמעט מאט, מחייך ומנופף, ואז מבין שהצווחות בכלל מיועדות לגל גברעם שהולכת מאחוריו, והקריאה ״ד״ש לטום״ פותרת את התעלומה. Apple Pay מגיע לישראל ומוליד שיחה על הארנק שהופך לטלפון, קודי אשראי ושמפו שמוזמן מחו״ל.
הסקר שואל אם כשמוסרים פרטי אשראי בטלפון כדאי להתנדב ולהקריא מיד גם את שלוש הספרות בגב הכרטיס או להמתין שישאלו; 55% נגד. טעות הנדסית ברכבת הכבדה — קרונות שנמוכים מהרציף בכ־20 ס״מ — מחזירה את Mind the Gap ואת הצורך ב״Jump״. נוסטלגיית Kris Kross, Mel & Kim, סמלי מכוניות שנגנבו ומנהגי עין הרע לרכב נכנסת גם היא.
פאפה מסכם חדשות. לקראת הסוף קפיטולניק פורץ לאולפן בפאניקה: מחלקת המודיעין של הרדיו מצאה ש־103FM שמור בקיצורי הדרך של שרון ומעטפה עם המספר 103 ברכב, והוא משוכנע ששרון מתכנן לערוק — אף שמדובר במספר של חברת החשמל. הסיפור הופך לנאום נאמנות לצי הרכב ולרדיו.