לקראת הרטרוספקטיבה האחרונה של 2015 הם אוספים רעיונות למעברוני ״מישהו או מישהי״ ומציעים להפוך את נעימת הפתיחה לריקוד עם או לשיר עם מילים. מאיה מתפרצת עם הטלפון ומקדמת עמותה מפוקפקת בשם ״זרעים של קפקא״ למען אנשים שנולדו עם ״אגודל רגיז״; היא רוצה מהם סרטון ״ויראלי פיפי״ לערב התרמה שאין בו כמעט אף אורח מאושר.
דני קמושביץ מנתח חתונות: אולמות עם שמות צרפתיים מול מקומות תל־אביביים בעלי שמות אדריכליים, החבר בכניסה שהופך לקצין מבצעים וממפה עמדות אוכל, השליח שנשלח לבדוק אם הבופה השני זהה, הטיפ למלצר והנאום שבו הוא נשבע להיות שלכם לכל הערב. ואז עמי מתקשר — ושרון, כרגיל, לא יודע מי זה.
עמי מנסה להזכיר את עצמו דרך רצף פרטים מופרכים: חונה בלבן־תכלת, יש לו פופיק לנרניה, כיפה מתחת לפאה, שם אמצעי עמי ועוד עשרות זיכרונות שלא מצלצלים מוכר. הסקר היומי שואל אם צריך לכבס מצעים ומגבות לפני שימוש ראשון, ובמקביל ממשיכים לאסוף מהפייסבוק מעברונים והלשנות על זוגות שנכנסו לחופה עם שיר חדש.