צח מחלק אקדחים וג׳רי מלמד לנטרל

המצב הביטחוני ממשיך להיות המסגרת של הפרק, והם מדברים על אקדחים במקום העבודה, גז פלפל שאזל ועל השאלה כמה אחריות עוברת מהמדינה לאזרח. צח ברטר, סמנכ״ל הניו־מדיה, נועל את שרון מחוץ לתחנה כי שכח כרטיס עובד, דורש ממנו לקבוע פגישה כמו אורח, ואז מודיע שסידר לו אקדח עבודה — אפילו עם אפשרות לבחור צבע ו״סקין״.

שרון מסרב כי אינו יודע לירות, וצח מסביר את סדר הפעולות הפוך: קודם לוחצים ואז מכוונים, לפני שהוא נבהל מכתם עט וחושב שנורה. הם גם מגלים שהמילה ״צ׳ופר״ קשורה לספרדית ומתחילים להשתמש בה כאילו זה ידע לשוני מהפכני. ג׳רי פנדלבאום מגיע כמדריך ניטרול לתקופה: הוא אמור ללמד איך להשתלט על תוקף, להפיל אותו, לקחת את הסכין ולחכות לכוחות הביטחון, אבל העצות שלו מיד גולשות לזן, קללות ופתרונות שאין להם שום ערך מעשי.

שרון מודה שמאז המצב הוא נכנס הביתה וחושב לפעמים שמחבל כבר התחבא בו, מה שמוביל לדיון בסכינים בבית ובפרנויה. הפרק כולו בנוי סביב ניסיון לקחת את חרדת הרחוב של אותם ימים ולהפוך אותה למדריכי הגנה עצמית, נשק ארגוני ודמויות שחושבות שהן יודעות לנטרל כל דבר.