לקראת יום כיפור ערן מתוודה על אירוע שבו בני נוער עשו רעש בגינה הציבורית ליד הבית. הוא התקשר למוקד העירוני, השתמש במפורש בשם ״ערן זרחוביץ׳ מהרדיו״ ואף איים שהנושא יגיע לשידור — ואחר כך מתחרט על הניצול הזעיר של המעמד. הוא משווה זאת לפקח שהגיע דווקא ב־17:15 ליום הולדת הקריוקי של בנו.
ציצווה פותח שירותי דרך לאופניים ביום כיפור, מסביר שהוא עצמו לא צם כי המקרר התקלקל והוא חייב לסיים את כל האוכל, ממליץ על קצב שמגיע הביתה ומציע שינה כתחליף לרחצה. ב״כמעט שבת״ ראובן מספר על אדם שעשה צרכים בחדר האשפה של רב ומוציא מזה מוסר השכל, ובונה גם שופר טבעוני מצינור של תמרור רחוב.
בחוקת היום שואלים אם צריך לקפל תחתונים, ורוב המאזינים מצביעים בעד. זה פרק יום כיפור מובהק, אבל הסיפור האישי על המוקד העירוני הוא עוגן זיכרון בפני עצמו.