אחרי יום העצמאות הם חוזרים לאילנה דרך ראיון גנוז שלא שודר בזמן אמת, שבו היא מדברת על אירוויזיון, נסיעות, קריירה וקשרים בינלאומיים כאילו עוד הייתה איתם באולפן. בדיעבד כל משפט נשמע כמו עוד פרק במיתולוגיה שלה, וההשמעה הופכת למחווה נוספת אחרי מותה. יורם קפיטולניק מגיע לענייני צי הרכב וממשיך לנהל את המכוניות כאילו הן יחידה צבאית.
ערן מספר על בריכה משפחתית שניפח לילדים בזמן שכל שאר המשפחה ישבה במזגן — עוד טקס אבא קיצי. בחוקת היום שואלים אם בקופסת אפרסקים/פירות בסופר מותר לבחור יחידות יפות אחת־אחת או שצריך לקחת את הקופסה כפי שנארזה. יש גם סיפור מסאז׳ בלתי נשכח: שרון עם הפנים בתוך החור של מיטת הטיפולים, האף מתחיל לנזול ואין דרך מכובדת לבקש טישו.