תוכנית הערב: פרק 196 - המיטב עם עזית, אי המתים ואסד וצבי

לקט חי של קטעי המיטב מהשבוע, עם קישורים חדשים באולפן, שנפתח בתרגיל פיקוד העורף: גדי סוקניק מגיש את ״תוכנית העורף״ עם עזית הכלבה הצנחנית, שאמורה להרתיע חייל סורי אבל בעיקר נושפת, מקיאה ומשתינה. אחריו ״סטודיו למשחק״ עם מייק בורשטיין, אלברט אילוז וענת עצמון מנתח את ״נהג מונית״, מסתבך בקוני ומוני למל, בתמונה של בן גוריון ובשאלה אם ענת יוצאת עם אפרים שמיר או דני סנדרסון. יש גם הזמנת מודעת אבל לסבא ליאון פרקש שהופכת בידי אשת פרסום ל״איבנט״ עם הכותרת ״שמעת מי מת?״, פתיחת שערים, מספר מקומות מוגבל, צביקה הדר וויקה מהישרדות; וסרגיי אב הבית נותן חיקוי של יוסף שילוח כפרוק, עם ״אכלתי גם פטיש, גם חבל, גם חשמל״.

בין מערכוני הפרסומות הפיקטיביים משודרים הג׳ינגל הקצר ״נוד עם פרס״, ״מצות בשנקין״ עם מצות נוטלה, סוכריות קופצות, יגרמייסטר ו״מצה מין את מינו״, מכללת מוצי קליין למקצועות הסייעות, וספוט מופרך על אונייה שמובילה נערות ליווי במקום דגים. ״אי המתים״ מחזיר את מאיר אריאל לשיר גרסאות משלו ל״סמי וסוסו״, ״חייל שלי״ ו״בלבלי אותו״, עד שהקטע נקטע במבזק על ישראלים שהבריחו שישה טון חשיש לאירופה. יעל דיין, שכבר הועברה לאגף השילוט בעירייה, מטפלת בשלטים של פיצוציות, מזמינה את שרון למסיק זיתים בכפר זרזור, מציעה מנוי ל״בצלם לנוער״ ודורשת התנצלות בפני כל הפלסטינים. מוטי קוסטלו, מבעלי התחנה, נכנס עם משקיעים לסיור באולפן, מריח ברוט, דורש ציונות ומאלץ להשמיע להם את עזית הכלבה הצנחנית. רונית, זמרת עבר ״נקייה״, מגיעה להרצות נגד סמים אבל מיד גולשת לשירי להקת חיל האוויר, לקרטון של ״תיירת מקנדה״, לבקשות לכסף ולניסיון לקחת לשרון את הנעליים.

בהמשך מגיעה ״שלושה על ארטיק״, תוכנית הנוער הקיצית של קול ישראל, שמבטיחה את שירלי לילו וכתבה על יורודיסני אבל מנחם מתעקש על חידת ״התשובה היא שחור״, לשלשת יונים על פסלים לאומיים, ״קוקטייל לשבת״ וקרדיטים לאנשי קול ישראל ותיקים ומתים. ערן מתקשר למוסך המרכזי על הפז׳ו שלו ומגלה שהחליפו לו צירייה, מצבר וחלפים מקוריים של סיטרואן קסארה, בזמן שהפקידה מתבלבלת בין פז׳ו, רנו וסיטרואן ומציעה שיביא גם את הרכב החלופי למוסך. בפרק של ״הדירה של אסד וצבי״ אסד מתעורר בתל אביב, לא יודע אם הוא בדמשק או בבית, נלחץ מהפרלמנט הסורי, מחשבון הגז ומהחדר כביסה שצריך לסייד, ומתווכח עם צבי על לילה שבו ״התערבבו בחדרים״ לפני שהוא נוסע לליגה הערבית. הסיום הוא מערכון מוקד מוניות: ידידיה מחזיר את מונית 7 לעבודה, 16 מאשימה אותה בגניבת בעלים, וכל מספר שמוזכר בשיחה על 19 שאושפז באיכילוב הופך לעוד מונית שעונה בקשר, עד שאין מונית לבוגרשוב.