תוכנית הערב: פרק 337 - יוקו אונו, דאבור קוס ושוגון הקרפלך

לקט המיטב השבועי נפתח במסגרת מפורשת של “המיטב של תוכנית הערב”, עם קטעים שנבחרו מהשבוע. דורון מזר מתקשר מניו יורק ביום השנה לרצח ג׳ון לנון, טוען שהיה חבר קרוב שלו, שהוא אוסף את יוקו אונו, וש־“Jealous Guy” הוא בעצם “ג׳מילה” כשמנגנים אותו אחורה; לבסוף הוא מתכנן לשיר על הקבר את “ריח וצבע”. ערן קופץ לבית המרקחת ופוגש את פאפא הרוקח, שמחפש כאב ראש בספר הרפואות, מבצע בדיקות מפוקפקות, נותן מרשם לבליעה ומבלבל קונדומים בטעם פרי עם “פרי לי”. דוד ליפשיץ מתאר טור שכתב אחרי משחק מכבי תל אביב נגד ציבונה, סביב השחקן הקרואטי דאבור קוס, ומקריא שידור כדורסל שלם שבו הפרשנים מסתבכים שוב ושוב עם “כוס” חם, בוער, לא מגולח ובלתי ניתן לעצירה.

בהמשך חוזרים ל“כלבוטק” עם תחקיר “העקיצה שביקיצה”, שבו השעון הדובר מסתיר מהמאזינים מה השעה בלונדון ובאמסטרדם, והחקירה מתגלגלת ממפעל למחזור נייר, למחבת לוהט, לקוקר ספניאל שלומד חשמל ולמסאז׳ בארבע ידיים. בין הקטעים חוזר גם מופע קיבוצי בסגנון נעמי שמר, בקיבוץ משמרות ובהמשך בלהבות הבשן, עם פסנתר קטן, “מלחמת השאר” והשורה החוזרת סביב “תראי הצלחתם ביד”. פינת “חילול הקודש” תוקפת את העיבוד של כלא 6 ל“לא יכול להוריד ממך את העיניים” של מאיר אריאל. באמצע סיפור על בית כנסת משתלט על השידור “קול הרעם מטהרן” עם “קולה של מאמא”, דרישות שלום לחיילי המהפכה המוצבים בקניון רמת אביב ובהדר יוסף, ואמא שמתגאה בבן שחוזר הביתה עם דם על המדים. על ספינת שיט לטורקיה עולה ערן צור, עם להקה שכולה באס ושירים קודרים על בטי, כלבה, דם וננס, מול נוסעים שרצו בידור שמח יותר.

דנה איבגי מגישה את “יופי של טיפים” מתוך שיעור יוגה שאליו נכנסה כדי להתחבא אחרי קטטת אוהבים עם אמיר, ומתלוננת על המורה, המזרן והשיער שנתפס לה, לפני שהיא מספרת על סרט עם רונית אלקבץ בשם “חתיכת חרא 2”. ערן מתקשר ליוסי המוביל ומגלה שהמחשב שלו נפל מהמשאית ומצלצל מבפנים, והמיטה המתכווננת שלו משמשת בינתיים את אשתו של יוסי בגלל נמק ברגל. ג׳רי פנדלבאום, ממציא “קרב ג׳רי”, מזמין את ערן לבקתת השוגון שלו לקראת הכתרתו לשוגון הראשי לישראל, דורש ממנו להשאיר בגדים ותחתונים בחוץ, מדגים שבירת רעפים על הראש של ערן וכמעט מכתיר אותו לסמוראי. אחר כך מתקשרת יערה מ“פומלה — פנטזיה וזכויות מבצעים ליצירות הדמיון” ודורשת מערן תמלוגים על נשים שדמיין, כולל עמיתה בשם רותם, מוכרת בפיצוצייה ואקסית בשעת פריים טיים.

אלפרד הרץ מופיע בשיחת וידאו מסקייפ מניו יורק של שנות הארבעים, מוכר קרפלך בלחמנייה, מתלונן לסוכנת גרטרוד שאין לו אודישנים, ומקריא לה תסריט קולנועי מסורבל על יענקל, רוחלה, תאונת מטוס ועוגת תפוחים; גרטרוד מתלהבת, מכינה חוזה במקום ומציגה גם את בעלה ווילי נלסון. שרון משמיע הקלטת סתר מהנסיעה לחתונה עם החברה שלו: היא מזרזת אותו שעות לפני החופה, דורשת מגבעת, מתווכחת על ווליום זוגי שמתחלק בשלוש, לא סומכת על ה־GPS, מחליפה את ארקטיק מאנקיז בלוליק לוי ודורשת לרשום כל שיר כדי לשלם תמלוגים. בסיום נשמעים קדימונים פיקטיביים ל“נהג מונית שירות” של מרטין סקורסזה עם רוברט דה נירו שצועק “חיפה!”, “אני פישל הסמוראי” עם שולי רנד, ו“כלבי הים אינם עונים”, סרט טבע על יונקים שלא מרימים טלפון.