תוכנית הערב: פרק 342 - קול הרעם מטהרן, קלצונות וגילה אלמגור נגד הריאליטי

לקט מיטב שבועי שמחבר את שידור גמר ״האח הגדול״ שנחטף בידי ״קול הרעם מטהרן״, עם פרסומות אימה לאבקת כביסה לדגל לבן, חטיף פארוז פיטנס וגיוס חפרפרות לאימפריה האיראנית; את ״ערן המחורפן״, גרסת הילדים של ערן צור, שמעלה מופע על ביוב, כלבה, מוגלה וייאוש עד שחני נחמיאס נתקעת בדיבוק של עוזי חיטמן; ואת ״כלבוטק״ עם תחקיר ״הסטיק עם השטיק״ על דאודורנט שמבטיח 18 שעות, מכון ג׳ודו לילדים שנבדק באלה ובגז מדמיע, וסלון כלות שלא מוכר אפילו שמלה אחת.

שרון מתקשר למוסך לברר מה קרה ליונדאי שלו ומגיע אל יוסי תכלת, גרריסט שמחליף את הגרר ברכב הנגרר, מגלה שלרכב אין ברקסים, רואה את אלוהים בירידות ומסיים בטוטאל לוס תחת הסיסמה ״איכות, יוקרה ושירות״. ב״חמישייה האמיצה״ אבבו מוציא את הסבתא של רוטי לטיול בכיסא גלגלים, מזוהה בטעות כעובד זר ומגיע עד חבל תלייה עם טקס באנגלית משובשת. חוקר פרטי מקליט את יהודה ונינט בבית: דיבורי אהבה מוגזמים, סלט שנגמר באצבע חתוכה, והתחפשות הדדית בזקן, קסקט ומשקפי שמש כדי להגיע למיון בלי שיזהו אותם.

בין קטעי המיטב המאזינים מספרים על משפטים ״אקסטרה חריפים״ מחו״ל ומשדה התעופה: אושרת על נהג גרמני בחניון ועל שוטר שמצדיע לאביה הנספח המשטרתי אחרי שהוא רואה כרטיס ביקור; גדעון על מוכר בדרום אמריקה שמקלל אותו סביב לחם ומזכיר את היטלר; ושי על אקסית בבידוק הביטחוני בדרך לטורקיה, ששואלת ליד החברה החדשה אם ״השרמוטה״ עזרה לו לארוז. סביב זה נבנית בדיחת קלצונה מתמשכת עד שערן מנסה ליצור ״דיבור בתעשייה״ מול דן.

פאפה מגיע לאולפן עם עדר פרות ועסק חדש של ״סטיקים״ בצפון, חולב משהו מפוקפק ומנגן לפרות בשלפוחית פה. שרון משמיע הקלטה עם החברה החדשה: אחרי ״פסוקו של יום״ היא שולחת אותו לבדוק שקעים עם טסטר ואצבע, לצאת למשמרת שמירה על האופניים ובעיקר על השרשרת שקיבלה מאמה, לדווח באינטרקום על שכנים שחוזרים הביתה ולהראות יותר התלהבות. אלפרד הרץ חוזר לניו יורק של שנות ה־40, כותב תסריט בדירת הרווקים של הסוכנת גרטרוד שמתחת לסאבווי, מקריא לה סצנה עמוסת הוראות ליהוק ופלאשבקים בזמן שהרכבות רועמות מעל הראש, והיא מתרגשת גם ממנו וגם מבעלה וילי נלסון. בסיום גילה אלמגור מתראיינת על מאבק היוצרים נגד הריאליטי, מתווכחת במקביל עם איש שמתקן לה פלורסנט, דורשת עוד פרקים של ״דויד הכי טוב״ כאילו זו דרמת איכות ולא פרסומת, ומסיימת בשיר פתיחה משלה לצ׳רניאק.