הקטע העצמאי מרכז את ההופעה הראשונה של ״החברה הנשואה של ערן״. זרחוביץ׳ מספר שהוא בקשר חדש עם אישה מראשון לציון, קוסמטיקאית, נשואה ואם לשניים, שבעלה מורה לאמנות. היא מתקשרת מתוך הפסטיגל כשהיא מוקפת בילדים; תוך כדי השיחה היא נותנת לילדים הוראות על אוכל, ישיבה, מגע וחפצים, וכל משפט תמים נשמע באוזני טייכר וזרחוביץ׳ כדו־משמעות מינית.
השניים מנסים להמשיך לנהל איתה שיחת זוגיות רגילה בזמן שהסיטואציה סביב הילדים רק נעשית מביכה יותר. הקטע מסתיים בחוסר האמון של טייכר בעצם העובדה שערן מציג בגלוי ״חברה״ שהיא נשואה עם ילדים.