התוכנית לפני האחרונה: חזי מחזיר, סבתא מתקשרת והעבר חוזר

התוכנית לפני האחרונה נפתחת בהתרגשות מהתגובות להודעת הפרידה ובניסיון להבין איך בכלל משדרים כשנותרו רק היום ומחר. ערן מדבר בכנות על הפער בין האהבה שמרעיפים עליהם לבין רגעים של ערך עצמי נמוך, והשניים הופכים את זה למסר אחרון ליוצרים: להקשיב לביקורת אבל לא לתת לאנשים לכבות את הכישרון ואת הדבר שבוער בהם.

לקראת ראש השנה הם מדברים על מחברת חדשה, סיכומים והתחלות, ומאזין ששואל מי מהם יהיה אברי גלעד ומי ארז טל מחזיר אותם לרדיו תל אביב הישן: אברי נכנס פעם לחדר הכתיבה הקטן והצפוף והעריך שהזוגיות המקצועית שלהם לא תחזיק הרבה — הערכה שנאמרה אי־שם בין 2007 ל־2009 ונענית עכשיו מ־2026. הם נזכרים שהתחילו כשני רווקים, בתוכנית הסיום של חותרים למגע בבית היוצר ב־2014 עם נועם התינוק על הידיים, ובשנים שעברו עד שכיום גם הילדים שלהם נחשפים לקטעים הישנים.

ערן מספר שבתו גילי התמכרה לקטע של פאפה וצועקת שפאפה יעשה סטירות, והשניים עוברים גם על גלגולי אילנה/גרטרוד שטח ועל שינויים בלוח השידורים. בתוך ההווה ערן מנתח את התוכנית נפתלי בערוץ 14 על נפתלי בנט, את היחס ללפיד, גנץ ואייזנקוט לקראת הבחירות, ובהמשך את הכתבה של הצינור על קוונטין טרנטינו שצוחק בקול בסצנות אימה בבתי קולנוע.

חזי חוזר לסגור את סאגת 2,000 השקלים ששרון העביר אליו בטעות לפני חמש שנים: הוא מציע ששרון יעביר עוד 4,000, מתגלה בתוך מכונית לא נכונה ומאיים לשבש את הווייז ולהחליף את עץ הריח, ולבסוף מחזיר 1,999 שקל בלבד כי המסגרת לוחצת. אחרי שעה ראשונה הם מדברים על עמי הקב״ט שכבר מזהיר שמיום רביעי לא ייתן להם להיכנס לבניין, ועל כרטיס העובד של ערן שאבד.

בשעה השנייה סבתא של שרון מתקשרת מחסוי ומבקשת אליבי של ארוחת צימס בין שבע לעשר; היא מסרבת להסביר מה עשתה, קוראת לערן ירדן וקציצה, משוכנעת שהעיפו אותם מהרדיו, רבה איתו, עולה לאוטובוס ולבסוף מקריאה בעצמה הוראות כמו משתעלת ומתעלפת לפני שהיא מאחלת להם הצלחה בתוכנית הבאה.

משם הם חוזרים ממש לראשית הדרך: לפני ציפורי לילה מנקרות הם עשו אצל מולי שפירא פינת פיילוט קצרה, ואחר כך קיבלו תוכנית שלמה בגלי צה״ל בהתנדבות וללא תשלום. הם מחפשים את איתמר זוהר, שהיה יושב איתם מחצות עד שתיים וסוגר כל תוכנית בפינה שלו ואז נוסע חזרה לירושלים, ומגלים שהתכתבות השבת שלום ביניהם נמשכה עד אוקטובר 2019; הם מזמינים אותו לאירוע הבמה העתידי שהם מתארים כפסטיבל הרדיו של שון ורון.

נועה ונעמי בלומר, אם ובת מאזינות, שולחות ביצוע למחרבנת בחלון פתוח של אילנה, מה שמוביל לזיכרון שמרגול ביצעה את השיר עם ערן בחתונה שלו. הם מדברים על הורים וילדים שמעבירים את התוכנית מדור לדור, על שידור בתחתונים כשמיזוג האולפן התקלקל ועל עולם הרדיו שבו עוד עישנו באולפנים.

מאזין שמבחין שלא נוגן לאחרונה האות גילוי נאות מביא לסיפור מאחורי הקלעים: עקיבא נוביק הקליט את האות ואף הציע שחיים לוינסון יחליף אותו בעקבות פרשת הגילוי הנאות שלו. השיחה גולשת לאותות נוספים כמו קרן המצוינות ולאודי סגל. לקראת הסוף הם נזכרים בד״ר גבעוני ובשאלה איך איכות החיים, וערן חושף שמקור הדמות היה פסיכיאטר שאליו פנה בתקופה הקשה של תחילת רדיו תל אביב, כשביקש לוסטרל; שנים אחר כך דודה מרים, שחלתה ב־ALS, סיפרה לו במקרה על אותו רופא ובאותה שאלה בדיוק.

דני סביצ׳ה עולה לסטנדאפ שאולי יהיה האחרון ועובר על ראש השנה, יום כיפור וסוכות דרך בדיחות על אשתו, האוכל שלה ושירי החג. בסיום מודים לצוות, מזכירים קטעים ושירים שעוד לא הספיקו להשמיע, ונפרדים עם יבוא יום של שרי צוריאל ומוטי גלעדי — כשמחר מחכה התוכנית האחרונה.