ארבע תוכניות מהסוף: הקטלוג, החמישייה האמיצה ופיני בודאגוב

ארבע תוכניות לפני הסיום, והפרק הופך במפורש לרטרוספקטיבה על עשרים שנות הרדיו. כבר בפתיחה טייכר מספר שנכנס בלילה ל־hakatalog.com, ישב עליו בין שתיים לשלוש לפנות בוקר, שמע שוב קטעים מ״ציפורי לילה מנקרות״ מ־2006 ומתפעל מהארכיון, התקצירים, התמונות ומנגנון זיהוי המבצעים; השניים מודים ליוצר האלמוני ומדברים על הערך בכך שהחומר נשאר לדורות.

מכאן הם חוזרים לאופן שבו עבדו בתחילת הדרך: השיחות בגל״צ נכתבו אז מילה במילה מתוך פחד ורצון להגיע מוכנים, ובהמשך המעבר לרדיו תל אביב ול״לילה הלבן״ שחרר אותם בהדרגה לאלתור ולקומדיה קיצונית יותר. הקטלוג מחזיר אותם ל״חמישייה האמיצה״, אבבו אלחותן האתיופי, קברה, רותי והאביזר שדרש בטריות, ובעיקר לגאולה החובשת: הם מספרים שסטלי סולומונוב העירה משהו על טקסט, ולכן כתבו פרק שבו הדמות מתה בלי לספר לה מראש; בזמן ההקלטה היא מגלה בתוך הטקסט ש״הרגו את הדמות״, והתגובה שלה נשארה במערכון.

הם נזכרים גם ב״צעירי רדיו תל אביב״ ובחומר מיני שכיום לא היו עושים, ב״טוסטר משולשים״ כרגע שבו גילו שהקטעים מתחילים לחיות ביוטיוב מחוץ לשידור החי, במאיר קידר שהעביר אותם מציפורי לילה לתוכנית יומית ובקושי שהיה להם בעבר לקבל ביקורת. לצד הרטרוספקטיבה טייכר מספר על מסיבת יום הולדת 50 של אודליה ספרן, שלושה נגרוני והקאה ליד ספסל; שניהם מדברים על שנת הלימודים, לוקרים, המעבר לגן ולחטיבה ועל פרישת מסי.

סקר בקהילת הכת מעלה אפשרויות למילה האחרונה של התוכנית – ״קנטי״, ״רחל רחל״, ״ברוכים תהיו״, ״איפה אתם״, ״ואתם יודעים את זה״ ועוד – בלי התחייבות למה באמת ייאמר בסוף. בשעה השנייה הם משבחים את דני סנדרסון, מדברים על שירים שמיד נשמעים להם כמו שירי סיום ובוחרים להשמיע את This Is the Day.

פיני בודאגוב מגיע באחת משיחות הפרידה האחרונות: הוא משיק ״אקדמיה של בודאגוב״ עם 38 מיני־פודטראקים לבתי ספר, כריך אינטיאס, שקשוקה קרה עם ארבע ביצים וקוקטייל פירות משודרג, ואז מציע לטייכר וזרחוביץ׳ עבודה אחרי הרדיו בפודטראקים במגזר הערבי; בתוך הצחוקים הוא אומר שפיני בודאגוב הוא שון ורון ושון ורון הם פיני בודאגוב ומודה להם על שנות הרדיו.

עוד בפרק: בומבות דרך יגאל שילון, פשפוש באותות הישנים של ״אתם עלינו אנחנו עליכם״, ״לפני שחס וחלילה״ ו״סקפטיק ולג׳יט״, וסיום של אמיר מחלומי פרפיום, שמודיע שמשרד הבריאות פסל את הבשמים שלו ומנסה להיפטר מהבקבוקים דרך בשמי פרידה המוקדשים שוב לאקסית נירית. בסוף טייכר וזרחוביץ׳ מבהירים לקהילה באופן נדיר וישיר: אל תצפו מדי למעבר למקום אחר; אין כרגע יעד חדש ידוע, ונשארו עוד קרן מצוינות אחרונה ושלוש תוכניות רגילות.