ז׳יזל פליקו, הסירה של אבא וג׳מיל

הפרק מתחיל בתיקון חשוב. יום קודם צחקו על אישה שעל כריכת ספר משום שחשבו שזו רינה מצליח; כעת הם מגלים שמדובר בז׳יזל פליקו, ומבהירים מיד שאילו היו יודעים מי היא ומה עברה לא היו עושים את הבדיחה. רגע המבוכה הופך לשיחה על תיקון ואחריות. משם עוברים לחתונת עדן פינס ואושר כהן, לאירוויזיון ולג׳מיל חפוז שמחפש חזיר ואבו־נפחא לתפקידים חדשים.

הרגע האישי הגדול מגיע דווקא בנסיעת מונית: הנהג מזהה את זרחוביץ׳ ואומר לו פתאום ״אני קניתי את הסירה של אבא שלך״. הוא מראה תמונות של הסירה, ונסיעה רגילה הופכת לדרישת שלום בלתי צפויה מאביו המנוח ולחיבור מוחשי לזיכרונות הכינרת. בהמשך זרחוביץ׳ משחק Dungeons & Dragons עם האחיין שוהם ומדבר על הדמיון בין משחקי תפקידים של פעם למשחקים היום.

הם מתווכחים על ספרים פיזיים מול טאבלטים ועל האם הקריאה משתנה כשאין נייר. לטלוויזיה זרחוביץ׳ צובע את השפם שחור, עוד פרט קטן על התחזוקה של פנים מוכרות.