האזעקה בחוץ, געפילטע וערן צור במקלט

זהו הפרק האחרון לפני פגרת פסח. געפילטע פיש וחזרת מחזירים את טייכר וזרחוביץ׳ לזיכרונות יהודיים ומשפחתיים, כולל אביו של זרחוביץ׳ והאוכל שממשיך לשאת אנשים שכבר אינם. פיני בודאגוב מציע מנות על שם כתבים ואנשי תקשורת. רגע משמעותי מגיע כשאזעקה תופסת את זרחוביץ׳ מחוץ למרחב מוגן: הוא נשכב על הקרקע ושומע את היירוטים מעליו, ואז חוזר לדבר על הפער בין הוראות תיאורטיות למה שקורה לגוף ברגע אמיתי.

מכאן נפתחת שיחה כנה על מה מחזיק את הנפש אחרי שבועות של מלחמה — אימונים, כתיבה, עבודה, משפחה ורגעים קטנים כמו לקרוא לילד. האחים ניניו מגיעים במהדורת פסח, ננסי עם בומבות חג, ויש ״דורך פיקוד העורף״. מוניות־רחפן אוטונומיות מחזירות לעתיד התחבורה. דן חלוץ בריאיון אצל רוני קובן מעורר דיון באחריות ובהיסטוריה.

ערן צור מביא שירי מקלט עצובים. לקראת היציאה לפגרה הם שולחים לאיראן מסר לקרוא את ההגדה ולהבין את ההיסטוריה — ובעיקר ״לא לטעות בנו״.