המטח בשידור, פיקוד העורף ויוחנן דוס

המלחמה נמשכת, אבל טייכר וזרחוביץ׳ מתעקשים לייצר נורמליות: פעילות גופנית, ילדים בלי מסכים כל היום, עבודה ותרבות. הם לועגים לקלישאה ״דווקא בימים אלה״, שכבר מוצמדת לכל מוצר ולכל מסר. בעקבות מידע חדש הם מתקנים בשידור עמדה קודמת ומבהירים שגם Pulp מזוהים עם BDS, דוגמה לנכונות לתקן במקום להעמיד פנים שלא טעו.

פסח מתקרב ואף אחד עדיין לא יודע איפה ואיך יחגוג. אבישי מפיקוד העורף מגיע עם משחקים ופעילויות למקלט. ואז המציאות נכנסת לשידור עצמו: מגיע מטח אמיתי, הצוות יורד למרחב המוגן והתוכנית משתנה בזמן אמת. במקום להמשיך כרגיל הם משאירים למאזינים את ״יוחנן דוס״ — שיר מקלט שהולך ונמשך כאילו אין לו סוף — עד שאפשר לחזור.

זהו פרק ארכיוני חשוב משום שהאזעקה אינה רק נושא לשיחה אלא אירוע שמשנה בפועל את מבנה השידור.