המכונה בתיק, פרפקציוניזם ואוסנתי במונדיאל

מכונת הגילוח בתיק מתחילה לזמזם בזמן נסיעה במעלית, וזרחוביץ׳ בטוח לרגע שהמעלית עצמה מתקלקלת. משם חוזרים ללונדון ולאירוויזיון, כולל צילום עם עמרי אנגל. הודעות פישינג איראניות מציעות לו כביכול לבגוד במדינה ו״לבנות את העתיד״, עוד דוגמה לאופן שבו המלחמה מחלחלת גם לספאם.

סיפור הפוט־מסאז׳ בצ׳יינהטאון מקבל המשך עם החזר הכסף והבירוקרטיה. עמי חוזר דרך הווידאומט האחרון, חייזרים ודיונים על מסאז׳ים ותחתונים חד־פעמיים. החלק המשמעותי בפרק הוא שיחה ארוכה על פרפקציוניזם: הבושה להיות גרוע במשהו חדש, הפחד להיראות לא מקצועי וההבנה שאי אפשר להשתפר בלי להסכים קודם לעשות דברים לא טוב.

זרחוביץ׳ מנסה להחיל את זה על יצירה, אימונים והורות. אוסנתי התקציבאית כמעט מפוצצת שוב את השותפות כשהיא מודיעה שהם אמורים לטוס למונדיאל, ואז מתברר שהמקומות בכלל מיועדים למסי ודאליק. דני סביצ׳ה סוגר עם סטנדאפ חדש.