פרידה ממתי כספי, ספוגית הפלא ופיני באולימפיאדה

מותו של מתי כספי עומד במרכז הפרק. טייכר וזרחוביץ׳ עוברים בין שירים, הגאונות המוזיקלית, ההומור היבש, האופי הייחודי והפרסומת המיתולוגית לאולמי ארגמן, ומדברים על הדבר שיוצר גדול משאיר אחריו כשהוא איננו. הזיכרון הופך גם לשיחה על מוזיקה ישראלית ועל אנשים שחיו בתוך יצירה.

בת־מצוות וסלואו מחזירים לטקסי גיל ההתבגרות. צח ברטר מנסה לנצל סערה סביב יעל פוליאק לטובת עצמו. בבית גילי מציירת בפנדה על הקירות החדשים, ו״ספוגית הפלא״ מצליחה להציל אותם. זרחוביץ׳ חוזר לרעיון `Don’t react, respond`: לא להגיב לילדים מתוך סטרס אוטומטי אלא לעצור ולבחור תגובה, חלק מהניסיון לא להעביר הלאה את דפוסי הלחץ של הדור הקודם.

פיני בודאגוב מדווח מאולימפיאדת החורף עם פודטראק של סנפרוסט ורעיונות קולינריים לא ספורטיביים. יש מסאז׳ זוגי וטיסה רומנטית, בבר, השיר הישראלי לאירוויזיון — והמשפט ״אל תטעו בנו״ חוזר כאיום־בקשה שמופנה לאיראן.