הדרבי שפוצץ, השיר לאבא ונטלי מוריד מדבקות

הפרק נפתח באירועים בעזה ובשאלה האם חמאס באמת יתפרק מנשקו, ואז בדרבי תל אביב שבוטל עוד לפני המשחק בגלל אבוקות, משטרה ואלימות אוהדים. הדיון מתרחב לכישלון החוזר להסדיר פירוטכניקה ולשאלה מה באמת השתנה אחרי המלחמה. פליקס מגיע כועס בגלל בקשת קריינות ישנה לסרט בית ספר: הוא שלח הקלטה פיזית עם שליח ומבקש לדעת בדיוק מתי ואיפה הסשן, רק כדי לגלות שהעבודה בוטלה.

סיפור הפישינג מהיום הקודם ממשיך עם כרטיס האשראי החדש וההבנה שההודעה פשוט נפלה במקרה על נסיעה אמיתית; הם מדברים על מנגנוני עוקץ ועל הצורך לחנך לא ללחוץ על קישורי תשלום. משם מגיעים לזיכרונות פריצה: בית של חבר ילדות, גניבה מהבית ומהרכב שלהם, וחזרה מ״לנפס״ לזירת פשע, וגם סיפור על ניסיון להיכנס לניידת משטרה כאילו הייתה מונית.

בחו״ל הם מדברים על הסתרת זהות ישראלית ומסך עם דגל מלטה, ועל השקט בחיפה בסוכות שהחזיר טראומה משבעה באוקטובר ומהביקורים ביישובים שפונו. ChatGPT וקהילת הכת מייצרים את ״Hasta la vista Puchy״ והם מסבירים מי זה פוצ׳י ומה הקשר לחסמב״ה ולזאב רווח. אולגה מכמעט זול מדווחת על יום גיבוש, לקוחות סמויים, גבינות דלות שומן ומכונת תורים.

זרחוביץ׳ נזכר במספר הטלפון של אביו המנוח ומבקש מ־ChatGPT לכתוב שיר על ההודעות ״איפה אתה, למה אתה לא מתקשר״ ועל מדבקות שבת — רגע שבאמת מרגש אותו. נטלי מסיים כשהוא מחליט להסיר מהאוטו את מדבקת ״עסקה עכשיו״ ומספר שהוא זה ששיבש לטראמפ את הטלפרומפטר באו״ם.