רגע לפני היציאה לחופשת הקיץ, השניים מנסים להבין מה באמת מחכה לישראלים ביוון. כותרות על ״יום זעם״ והפגנות נגד ישראל מעלות חשש אמיתי, לצד השאלה עד כמה התקשורת מנפחת תרגום או ניסוח. דיוויד ברוזה נצפה בבר המפורסמים Peacock אחרי אירוע של ״הכבש השישה עשר״, ואפרים שמיר ולהב 433 נכנסים לחדשות התרבות.
שאלת הסקר: הוזמנת למסיבת בריכה פרטית — מביאים מגבת מהבית או שמניחים שהמארחים יספקו. בתו של זרחוביץ׳ נמצאת במחנה הכנה לבית הספר ומודיעה ש״פחות הקטע שלי״, משפט שמסכם לא רע את היחס של ילדים לפעילויות שמבוגרים מתכננים עבורם. יאיר אקרמן נעלב שלא הזמינו אותו לחתום על עצומת האמנים.
עידן עמדי בפארק הירקון מקבל את התיאור ״רמבו פוגש ספרינגסטין״. השניים מדברים גם על מוסד הנשיאות ועל מה נשאר ממנו כשכל מוסד ציבורי הופך פוליטי. נהג המונית משמיע בי־מטאל בקולי קולות, ואז משתיק אותו מיד כשזרחוביץ׳ עולה; משם חוזרים לתחנת ״גיבץ״ ולרדיו של פעם. ״מיהו הסלב״ נכנסת כפינת טריוויה על ידוענים.
נגיף צ׳יקונגוניה ויתושים מספקים פחד קיצי חדש, ואוכל מעובד מחזיר לחטיפים ומוצרים של הילדות. ChatGPT בקול שוב שומע מילים לא נכון וממציא תשובות בטוחות לעצמו. ג׳מיל חפוז, המלהק של עולם החי, מחפש הפעם קוברה, גולם וקרציה להפקה, עם דרישות מקצועיות כאילו מדובר בשחקנים.
זהו הפרק המלא האחרון לפני שלושה לקטי חופשה. בתוך הדאגה מהנסיעה ליוון הם בודקים שוב ושוב איפה עובר הגבול בין זהירות סבירה לבין ביטול חופשה בגלל כותרת. ״מיהו הסלב״ והליהוק של ג׳מיל ימשיכו גם לאחר החופשה, ולכן הפרק חשוב גם כנקודת כניסה לשני פורמטים שחוזרים בהמשך הבאץ׳. נהג המונית, מצדו, מסכם את הוויכוח המוזיקלי בכך שהבי־מטאל קיים רק עד שהלקוח נכנס.
היום בטייכר וזרחוביץ' יאיר אקרמן, שעשועון חדש וגם ג'אמיל חפוז