אחרי מלחמת 12 הימים: הזרת, המקלט ובומבות המלחמה

התוכנית חוזרת אחרי הפסקת ״מלחמת 12 הימים״ עם שורה של סיפורים שהצטברו במקלטים. בדרך למרחב המוגן דלת המכונית נטרקת על הזרת של זרחוביץ׳, גורמת לשבר קטן, זריקת טטנוס וביקור במאיר; הילדים שואלים אותו שוב ושוב ״אבא, הכול בסדר?״. טנס נכווה ביד ממכסה כיריים חם ומגלה את טיפ תנוך האוזן לקירור כוויה.

ראיון עם זוג נווטת/טייסת שהשתתפו בתקיפות באיראן מחזיר למורכבות של משימות מבצעיות ושל חשיפה חלקית בתקשורת. החיים במקלט ציבורי הופכים לקהילה זמנית: מזרנים, שלט אוניברסלי, רדיו טרנזיסטור, והילדה שמתחילה לקרוא לממ״ד ״מועדון״ כי דווקא שם נפגשים כולם. טייכר שואל את ChatGPT אם להישאר עוד זמן בצפון אחרי טילים ומקבל תשובת בטיחות שגויה עם הביטוי ״רמת אקדח״ — תזכורת מסוכנת לכך שלא סומכים על AI בשאלות כאלה.

הם משווים בין ChatGPT, Claude וקולות עוזרים שנכנסים לבית. B-2 שראה טייכר באיירשואו בניו יורק ב־1999 חוזר אחרי התקיפות. ״אבישי״ מההסברה הצבאית מסביר שהלקח מהמלחמה הוא לצלם יירוטים לרוחב בשביל הטלוויזיה. גמליאל מחליף שוב עבודות — קלרינט ילדים שהופך לאפטות, ״נער אנקונדה״ בלונה פארק והיתקעות הפוכה למשך שעות — ונפלט שוב.

רצף בומבות מלחמה גדול סוגר פרק שהוא גם יומן מקלט וגם חזרה לשגרה. בתוך החזרה הם גם מחפשים שם למלחמה ומפרקים את המיתוג ״עם כלביא״ ואת הלוגואים שנראו כאילו הוכנו מראש. האמירה של טראמפ אחרי הפרת הפסקת האש והדיבור על ישראל כ״עם של אריות״ מקבלים טיפול, אבל עיקר הזיכרון נשאר מקומי: יד פצועה, ילדים במקלט, רדיו ישן ואנשים שמנסים לייצר שגרה בתוך אירוע שאיש לא יודע עדיין איך לסכם.