ספיישל סוכות: שפטל וסיינפלד, פסטה מוסקו ואלניס

היום השני של ספיישלי חול המועד סוכות. יורם שפטל מפרק את סיינפלד דמות אחר דמות — ג׳רי, ג׳ורג׳, קריימר ואיליין — תוך הפגנת בקיאות שמסגירה עד כמה הוא מכיר את הסדרה שהוא טוען לשנוא. שרגא מגיע כהנדימן לתלות מדף, מתייחס לבעלת הבית כ״חמודונת״, תולה אותו עקום ואז מאשים את הקיר, הרגליים, הראש והמדינה, ולבסוף מוציא את הדיבלים ושובר עוד מהקיר.

מומו מגיעה עם ״שירים חדשים״ שמעתיקים שוב להיטים מוכרים, כולל ״החצאית החדשה שלי״ ו״טרומבון״, ומתעקשת שמדובר בצירופי מקרים. מתי כספי מגיש מערכוני סאטירה על תפריטי QR: לקוח אלרגי לבוטנים מת כי לא יכול היה לסרוק את התפריט; ובמערכון נוסף איירפוד מתגלגל עד שכם והופך את בעליו לקורבן חטיפה.

עופר מפסטה מוסקו מתקשר בחרדה כי ערן הפסיק להזמין, בודק היסטוריית לקוח, חושד שעבר לפסטה ורונה, מספר שטבח כבר פוטר ומפעיל לחץ רגשי עד שערן מבטיח לחזור. ההולוגרמה של שמעון פרס חוזרת מתקופת הקורונה: ימי הולדת בזום, שגרת עבודה מהבית, הורים שמפרים הנחיות, גל גדות ו־Imagine, יוגה באינסטגרם ורשימת דברים שאפשר להשתגע מהם.

ג׳רי פנדלבאום משיק את ״דוחים דוחות״ — שירות שמעביר דוח חניה לרכב של מישהו אחר — ומקריא משפטי זן. רונה הפסיכולוגית ממציאה עוד זיכרונות ילדות: דוד ויקטור מביא לשרון כריך שבתוכו מברג כדי ״לשרוד את החצר״, ובהמשך הוריו מנסים כביכול למכור אותו לאימוץ לזוגות בסלון. אסתי עושה אנבוקסינג למוצר שהוא למעשה תחבושת היגיינית וטוען שהוא מיועד גם לגברים, בני נוער, מכוניות ולביבות.

חזי ממשיך לסרב להחזיר את 2,000 השקלים, קונה בגדים בכסף ומאיים על מי שילחץ עליו. ריקי מבקשת עזרה, עוגה, מדפסת, טרמפ ומנסה למכור חפצים אקראיים. אילנה יוצאת נגד הסרט על אלניס מוריסט, טוענת שאלניס קרויה על שמה, שהן היו יחד בלהקה ושהיא הופיעה לחיילים ביום כיפור; לסיום היא מתרגמת ומבצעת את Ironic בעברית באופן חופשי. מונולוג קניון וקטע מוזיקלי ״אוהב את השיט שלך״ סוגרים את התמהיל.