מיטב המיטבים: מוגלי, חזי והרופא המקלל

היום השלישי והחותם של רצף ״מיטב המיטבים״, עם הודעה שביום ראשון חוזרים לשגרה. ראובן מ״כמעט שבת״ מפרש את ״מתנות קטנות״ של רמי קליינשטיין כפזמון דתי ומתלונן על גודל המתנות; ביקורת מקווה על אסתי בפראג מתפוצצת כשהיא מודה שאכלה בייקון. משרד הפרסום ריכלזון־ששטוס שוכר את ערן צור במקום רמי קליינשטיין לכתוב ג׳ינגל למשחת כלים, והשיר המדכא שלו מסתבך סביב השאלה אם החומר ״לא רעיל״ או בעצם ראוי לאכילה.

שלומי שבת מציע מערכון של ״מוגלי טכנאי המחשבים״, שהולך ומסתבך מחלום לבית חולים ולאפוקליפסה. מפעיל בובות מגיע עם אל־חדיד, בובה גסה ופרועה שהמגישים מנסים לעצור. מונולוג קניון מתאר ילדים, מכוניות במטבע, ארוחות מקדונלדס, שירותים בלתי נגישים ומכונות בובות כרמייה רגשית.

פליקס מקדיש משחקי מילים לחנויות טיולים וציוד קמפינג, וציטווה שוב מחליף מוצרים בהזמנת הסופר. אבי גרייניק נכנס כהיסטוריון ונביא של הקומדיה הישראלית, מהלל את תומר שרון ו״פלוטפוס״ ומנבא בין השאר את סיום טייכר וזרחוביץ׳ בספטמבר 2025 ואת חורבן המדינה בעקבות אירוע קומי.

בראנו וטהוניה חוזרים עם ״כוס לתוך הראש״; סולימאן מתקופת הקורונה מספר על הופעות מול הקלטות קהל וסלבס; מכתבים לעוזי חיטמן חוזרים. ״הרופא המקלל״ מטפל בגב של שרון תוך רצף עלבונות. שז״ם משמיע עוד מוזיקה בלתי אפשרית. חזי שוב מסרב להחזיר כסף, הפעם סביב קנס והעברות נוספות, ודוד ויקטור מספר על הונאה באוקראינה, קליפות בוטנים, כלא וכלבת משטרה בשם ליידי.

המענה הקולי של קופת חולים מודיע שהאדם שלפני המתקשר נפטר ושהחזרה תהיה בשנת 2050. החזאי אבי פישר מעלה את הטמפרטורות לרמות גיהינומיות ומרמז שוב שהוא בנו של השטן.