השידור נפתח בתוך גל הפיגועים של אוקטובר 2015, כשהטלוויזיה מלאה באייטמים על חרדה, קרב מגע והתגוננות מסכין. שרון וערן צוחקים על ההדגמות שבהן מדריך מצליח בשבריר שנייה לסובב יד, לבעוט בברך, בביצים ובעורף ולהוציא סכין, ומציעים דרגות קושי כמו במתכון: למי שלא מסוגל לבצע תרגיל מתקדם אולי פשוט לזרוק משהו או לירוק לעין.
הם מדברים גם על אנשים שמסתובבים דרוכים ברחוב, על רישיונות נשק ועל מפגש ישן של שרון עם נהג שרצה להוציא אותו מהמכונית ולהרביץ לו — והוא הצליח לסיים את האירוע דווקא כשאמר לו שאין צורך שיוציא אותו, כי אגרוף קטן כבר יספיק. דני סביצ׳ה מגיע כדי ״להרים את המורל״ עם סטנדאפ על המצב, הקניון, אשתו, ויזה והפחד לצאת מהבית, כשהם במפורש מנסים לייצר קצת קומדיה בתוך ימים לחוצים.
ג׳רי פנדלבאום נכנס כמדריך קרב־מגע ומספק שורת עצות בלתי שימושיות: לבדוק שאין לתוקף ענבים בפה, לצחצח את השיניים של הסכין כדי שלא יהיו קריוס ובקטוס, ולוודא שאם מרגישים דקירה בגב אולי פשוט נשכבו על מיטת מסמרים. במקום חוכמות זן הוא הופך את עולם ההגנה העצמית לעוד מדריך מופרך.
לאורך הפרק המסגרת הביטחונית אינה רק חדשות ברקע — היא משנה את נושא השיחות, האורחים וההומור של כל השעה.