ערן מגלה ששיחת טלפון עם תחקירן של ״הכל אישי״, שבה אמר במפורש שהוא לא רוצה להתראיין על מחקר בנוגע לקרחים, הוקלטה ושודרה בכל זאת. הוא מתפוצץ על היעלמות הגבולות בין שיחה פרטית, ״לא לציטוט״, אוף־דה־רקורד ועיתונות, ומסביר שאין לו שום עניין להיות ״הקרח הראשון״ שמגיב לכל כתבה על התקרחות.
משם יגאל שילון נכנס עם עוד שק של ״בומבות״: בול עם כלב הוא ״בולדוג״, גוי של שבת נותן ״קבלת שבת״, אילנה דיין הולכת לישון ועוד משחקי מילים שהולכים ומידרדרים. אלינה מרואי החשבון מתקשרת על הדוח השנתי: הילה חלתה ב״דלקת הקלסרים״, הסכום על קבלה מתחנת דלק בכרמיאל נמחק כי הודפס על נייר תרמי, וכדי להכיר בהוצאה ערן אמור להגיע לבנק ישראל עם הצהרה ושני עדים.
שרון ממשיך במקביל את הטיפול הלא־חוקי בגילי. גילי חוזר לבית הספר, נשאר בשלוש יחידות מתמטיקה, מתאר את הפיצול בין אימו, ערסים ו״ארסי־אימו״, ונשלח למחויבות אישית בחווה טיפולית שבה הוא תקוע דווקא ליד האפרוחים. הוא גם דורש משרון ריטלין ומאיים לספר לאבא שלו על הפגישות אם לא יקבל.