חייך אכלת אותה על הבמה, יהודית מתאילנד וכמעט שבת

שיחת חוץ מתאילנד על מדוזות מתהפכת כשהאישה שאמורה להתראיין מתבררת כיהודית מבוגרת שמנהלת את הסיטואציה בדרכה. נוסטלגיה לבתי ספר חוזרת דרך שרתים, צלצולים והדמויות שהחזיקו את המוסד הרבה לפני אפליקציות וקבוצות וואטסאפ. אחד הקטעים המרכזיים הוא עיבוד תיאטרוני ל״חייך אכלת אותה״ — פורמט המתיחות הישן הופך להצגה עם שחקנים, קהל וכללי במה, כאילו אפשר להעביר טלוויזיה של מצלמה נסתרת לתיאטרון בלי לאבד את האבסורד.

ב״כמעט שבת״ מופיע ראובן כצייד פדופילים, ובמקביל מכניסים תחזית מזג אוויר תנ״כית וקריאות דתיות לתוך עולם מודרני. זה פרק שלא נשען על האסדה אלא על שלוש פינות עצמאיות: תאילנד, תיאטרון ומתיחות, ו״כמעט שבת״.