סולימאן על גשר מעריב, צח בניו־מדיו והאזנה לטונה בכפייה

לקראת פיצוץ גשר מעריב, סולימאן רחב נזכר ב״שלישיית גשר מעריב״, בליאם ניסן כ״שחקן DVD״ ובסיפורי קולנוע ותל אביב ישנה. צח ברטר מקבל תפקיד של סמנכ״ל ניו־מדיו: מכה בראש גורמת לו לדבר בצרפתית מזויפת, הוא נהיה שיכור כוח ודורש מהסביבה לייצר תוכן, יחסים ואינטראקציות לפי הסטטוס הניהולי החדש.

דיון על הזנה בכפייה הופך לפנטזיה של האכלה בכפייה באוכל של אייל שני, מלדיביים, קריוקי וג׳קוזי, ואז ל״האזנה לטונה בכפייה״ במרתפי השב״כ — כאילו מוזיקה היא כלי חקירה. הפרק אינו כולל פרק חדש של האסדה אלא מכין לפרק 6, ולכן שלושת הקטעים האלה הם מרכז הזיכרון שלו.