נאום הקונגרס, שוד המדליות ונטלי כולא בלונים

הפרק האחרון בבאץ׳ נפתח אחרי נאום נתניהו בקונגרס: טייכר לא צפה, זרחוביץ׳ מדגיש שהוא נואם מצוין ומספר על הלוחמים ונועה ארגמני שהיו ביציע, אבל השאלה מבחינתם נשארת מה הנאום עושה בפועל לעסקת החטופים. הם מדברים גם על אמו של אבינתן אור, שמתנגדת לעסקה המדוברת ובוטחת באלוהים שיחזיר את בנה, ועל גבולות הביקורת כשמדובר במשפחות חטופים.

האולימפיאדה נפתחת והמשחק מול מאלי כבר התקיים, עם 1:1 וגול עצמי לטובת ישראל; הסן, טקס הפתיחה והספורט החדש משמשים אסקפיזם חלקי. אורי גבריאל פורץ לאולפן ומנסה לגייס את זרחוביץ׳ לנסיעה לצרפת ולשוד מדליות: התוכנית היא להסוות אותו כקופץ במוט בשם ״ערן צרצר״ עם מקל של מג״ב, בזמן אורי וג׳ינו ״מגלחים את הפודיום״ ואולי לוקחים גם סוסים.

נטלי חוזר עם בלון הגז מהמקלט, והפעם זרחוביץ׳ מאיים לאסוף כסף לכלובים שיקבעו את הבלונים כדי שלא יוכל להוציא אותם. שיחה על BMX וברייקדנס מגיעה עד קסדות סגורות והסכנה מנפילה על הסנטר. חולדה תל־אביבית שרצה בפאניקה מעוררת דיון ביחסי הציבור של חולדות, ומכ״ק מעופף בבית מחזיר את הפחד מחרקים.

גבי חברה של אמא מתקשרת כדי לגרור את זרחוביץ׳ לאייס לבחור שולחן למרפסת וממשיכה לפלרטט סביב ״גבר של פעם״. הוא מספר שחזר להתאמן אצל המאמן שבנה לו פעם את הגוף, ועמי מתקשר אך מספק אינסוף פרטי זיהוי ועדיין לא מזוהה. בסיום מדברים על ביטול עסקת גוגל–ווייז ועל האפשרות להנפיק יום אחד את ״הכת״.

ברקע מתקיים גם ניסיון מכוון ״להקליל״ אחרי כל החדשות, והם מסבירים בעצמם למאזין חדש שהתוכנית בנויה מהפרעות ושדווקא מהן יוצאים הרגעים הטובים. הדיון בחולדה ובחרק המעופף מתחבר ישירות ללקח מאמבטיית הקרח — הרצון לא לברוח אוטומטית מאי־נוחות — אבל זרחוביץ׳ מודה שבפועל מול ג׳וק הוא עדיין עומד עם שמיכה ביד.