זהו שידור חי של הבוקר שאחרי המתקפה הישירה של איראן על ישראל בלילה שבין 13 ל־14 באפריל. שניהם ישנו שלוש־ארבע שעות בלבד. טייכר מספר שהיה על במת סטנדאפ בקיבוץ יפעת מול מאות אנשים כשנכנסה הידיעה שכ־כטב״מים איראניים יצאו לדרך; הקהל התחיל להתעדכן בטלפונים, הוא ניסה לסיים את המופע והוצא במהירות לרכב כמעט כמו בסצנת ״שומר הראש״.
זרחוביץ׳ היה אצל הסבים עם הילדים, עקב אחרי השמועות והזמנים ובסוף הוריד ילדה ישנה למרחב מוגן ציבורי עם מזרני יוגה כשהגיע האיום על טילים בליסטיים. חלק משמעותי מהפרק מנסה לעשות סדר פרקטי: מה ההבדל בין כטב״ם, טיל שיוט וטיל בליסטי, מה מהיר יותר, כמה זמן יש להתרעה ומה מיירט כל דבר.
הם מדגישים שהיירוט החריג לא היה רק ״אנחנו״ אלא גם ארצות הברית, בריטניה, צרפת וירדן, ושצריך לתת לבעלות הברית קרדיט אמיתי. קפיטוניק פורץ כ״פעיל זכויות רכב״ ודורש להפסיק לחסל מחבלים כשהם בתוך מכוניות תמימות; מבחינתו יש להוציא קודם את הטרוריסט ואז להעביר את הרכב למשפחת אומנה, והוא אפילו ממציא ״רנוסייד״.
בתי הספר והגנים סגורים, והם מדברים על ילדים, חרדה, Fortnite ו־Roblox ועל איך להפוך כניסה לממ״ד ל״קייטנת ממ״ד״ עבור הקטנים. מתברר שהפרק שאמור היה להיות משודר באותו יום הוקלט מראש ביום שישי, אך נגנז בגלל האירועים; זרחוביץ׳ גם לא יוצא לצילומים, והשידור החי נבנה במקום, כשהחומר המוקלט אמור להיחתך ולהעלות בנפרד.
זיכרונות מלחמת המפרץ מחזירים לנחמן שי ומסכות אב״כ. הם עוקבים גם אחרי ״כנף ציון״ דרך FlightRadar. פיני בודאגוב נכנס כשמתגלה מודעה על גנרטור הרשום על שמו — הגנרטור של ניידת השידור — ומספר שהוא שוקל למכור את הניידת ולעבור למסעדה קבועה בפארק שרשרת עם ישראל אהרוני, בקונספט פרסי בשם ״גונדיחרא״ שאמור להפחית את הפחד מאיראן. נדב נותן עצת דייטים שמסתיימת בכך שהבחורה מתאהבת דווקא במדריך הקפוארה מתאוס.