קלטות הרדיו, מכתבי יוני והציטרואן בלי הברקסים

טבעת נישואים שנתקעת על אצבע נפוחה פותחת פרק עמוס בזיכרונות אישיים. מדברים על סיום לארי דיוויד והקשר לסיום סיינפלד, ואז הולוגרמת שמעון פרס חוזרת כשהיא מכורה ל-Baby Reindeer ומספרת על סטוקר מתקופת הפלמ״ח. עיקר הפרק הארכיוני מתחיל בקלטות שטייכר מצא: שידורי רדיו סטודנטיאלי מ-1995–1996, הקלטה מוקדמת של ״נקנה לליאת מגפיים, סבתא״, ניסיון להמיר קלטות עם ווקמן-USB והאופן שבו הקלטות מתפוררות.

סביב יום השואה מגיע הסרט ״גולדה״ ו״מכתבי יוני״ — מכתבי יוני נתניהו — וטייכר חוזר למכתבים שלו מהטירונות, לפתיחת הדואר בצנזורה ולמכתבים מהצבא. יש גם ויכוח על עברית בפרסומות, מופלטות שנכשלו ונמסרו לשכנים, ותה ג׳ינג׳ר. מוצפי כסוכן סוגר לזרחוביץ׳ קמפיינים מופרכים לרעל עכברים ולדליות ומכתיב שעות צילום לא אנושיות.

לקראת הסוף מגיע אחד הסיפורים האישיים החזקים: ציטרואן ישנה עם מערכת הידראולית, נורת אזהרה שהתעלמו ממנה, אובדן בלמים ליד צומת, שני טנדרים שחולפים ורכב שנעצר לבסוף על המדרכה. גם ״מגזין מאקו״ המזויף מופיע. בתוך רצף הזיכרונות יש גם חוף, זבובי פירות וחרדת הורים, כולל מילה שהילד אומר באופן מצחיק ושיחות על כמה מהר דאגה קטנה משתלטת.

ניסיון המימונה הביתי מסתיים במופלטות לא מוצלחות שעוברות לשכנים, והג׳ינג׳ר חוזר כסוג של תרופת סבתא. במסעדת המבורגרים מתקבלת התנצלות של מלצרית אחרי חוויה גרועה, ובסוף ״מגזין מאקו״ המזויף מחזיר את התכנית למצב הקומי. השילוב בין קלטות נעורים, מכתבים מהצבא, עבודת פרסום והכמעט-תאונה הופך את הפרק לאחד האישיים בבאץ׳.