הפרק נפתח בשיחה רצינית על החטופים, העימות עם איראן, הכטב״מים, המצב בצפון והפער בין ההצהרות על לחץ צבאי לבין העובדה שהחטופים עדיין בעזה; טייכר מדגיש שגם הוא אחראי לבחירת הממשלה ומבקש לא להפוך את הדברים לוויכוח מפלגתי. משם עוברים להופעה של עומר אדם בפארק הירקון והפקקים, ואז הזמרת אילנה מגלה שהיא בכלל הייתה אמורה להופיע בפארק מול 250 אלף איש ואישה, שהמופע שלה הוזז בגלל עומר אדם ושיש לה עוד 13 הופעות לסדר מחדש.
בתוך הסיפור היא חושפת קריירת מועדונים בטהרן ורומן עם השאה הפרסי, לימון פרסי מיובש וגרסה שבה המהפכה פרצה בזמן שהוא לא היה בבית. השניים מדברים גם על ביטולי איזיג׳ט, על הטיסה לאמסטרדם שבוטלה בעבר בגלל ציפור במנוע ועל הפיתוי להישאר במלון במקום לחזור לילדים, ועל ההחלטה להישאר בארץ בפסח.
מוכרז מרתון לקט של שלוש שעות לחג, נזכרים בווטורי ואורן חזן, ותימור מתקשר בזעם אחרי שטייכר וזרחוביץ׳ אכלו פלאפל בלעדיו במקום הפריקסה שהובטח לו. בהמשך חוזרים ל״אלטע זאכן״ ול״אוטו פח״, ואורי מיפו נכנס עם ערק, ״חלב אריות״ וערן האפיקומן. לקראת החג נפתחת גם תחרות בומבות לפסח.
מסביב לאותה הופעה יש דיון בשאלה אם במטרופולינים אחרים הופעת ענק תוקעת עיר שלמה, רעיון להגיע להופעות במסוק או ברחפן ואפילו ״תחבורה בליסטית״. הם צוחקים גם על הכינוי של עומר אדם לקהל כ״שותפים״ ומציעים להפוך כל קונה כרטיס לחבר בקואופרטיב ולקבל דיבידנדים, עם שלט מראש שיבהיר ״לא פירמידה״.
בהמשך מוזכרת גם תכנית פסח מיוחדת של שלוש שעות עם מיטב הקטעים, ונפתחת תחרות ״בומבות״ לחג — פרטים שמבדילים את הפרק מתקופה רגילה באמצע העונה.