October Rain, הקוקו־בלוף ושבת קטנטנים

הוויכוח סביב השיר הישראלי לאירוויזיון, October Rain, עומד בפתיחה: האם עצם השם והמילים כבר פוליטיים מדי, והאם ישראל צריכה בכלל לשנות שיר בגלל דרישות המארגנים או לעמוד על שלה. ננסי מנסה שוב להביא ״פן רציני״ אבל כל משפט שלו בורח לפאנץ׳. זרחוביץ׳ מספר על הישג הורי קטן שהפך לרגע גדול: אחרי שלמד מצוות איפור איך עושים קוקו־בלוף, הוא מסדר לבתו את השיער והיא אומרת לו ״אבא, זה מעולה״ — אישור שמרגש אותו הרבה יותר ממה שתכנן.

שימוש בהכתבה קולית לרשימת קניות משותפת מייצר טעות מביכה כשהמערכת מוסיפה ״חפיסת קונדומים לבחור מעולים״. רצף הכושר הביתי מתחיל להתבסס דרך דילגית, הולה־הופ והתעמלות אמנותית, כולל דיון במה באמת קשה בגילם ומה רק נראה קל בילדות. סיני, אמא של טבת, מתקשרת ומפעילה על זרחוביץ׳ לחץ חברתי: היא רוצה שהוא יודיע למשפחה אחרת שהילד שלהם לא ייכלל ב״שבת קטנטנים״, ובכך הופכת אותו לשליח של פוליטיקת הורים.

השיחה מתגלגלת לשמות, מבטאים והפיכת שמות עבריים ל״אמריקאיים״. בשעה השנייה ״מגזין סוף השבוע של מאקו״ מקבל רצף ארוך במיוחד של כותרות, רכילות וניסוחי מגזין. בתוך כל זה הם ממשיכים גם בלימוד עצמי של קולנוע, היצ׳קוק וההרגל לעצור תוכן כדי לבדוק מידע באמצע.