גל קור גורם לטייכר לקנות לעצמו מעיל כמעט בלי להתייעץ, ואז לשלוח ללירון צילום גוף מלא מול המראה כדי לקבל אישור — תמונה שנראית לו מיד כמו בובת חלון ראווה. נהג מונית ושיחה על Losing My Religion מחזירים ל־1991 ולתחושה ששירים מוכרים כבר בני יותר משלושים שנה. ספאם הבחירות המקומיות מציף את הטלפונים.
הפסקת חשמל ארוכה בבית הופכת לניסוי כפוי בחיים בלי מסכים, בר מים ומכשירים, ובמהלכה הם צופים דרך קישור בפרק של ״טיטו ורוחו״. טייכר מספר פרט מאחורי הקלעים: פעם הוזמן לאודישן לתפקיד אחיו של פבלו רוזנברג בסדרה ובחר לא ללכת, בדיוק כפי שפעם ויתר על אודישן ל״ספקטרום״, ומכאן דיון על תפקידים שלא נלקחו.
נוסטלגיית דייטים עיוורים חוזרת לביטוי ״גבוה ושזוף״ ולתקופה שבה תיאור פיזי קצר היה כל המידע לפני פגישה. חדר תינוקות שהפך למשרד מעלה את הדרך שבה חדרים בבית מחליפים זהות עם השנים. הם חוזרים לעוד גרסה ארכיונית של ״פנקס הקטן״, הפעם רפי גינת, ולתקופת הכתיבה המוקדמת סביב תוכניות של אדיר מילר.
״הכוכב הבא לאולימפיאדה״ מקבל פיתוח קומי. גבי, חברה של אמא, מתקשרת לזרחוביץ׳ ומנסה לגרור אותו לביתה כדי להרכיב שידה, כשההצעה מתרחבת ליין, עיסוי ומצעים טריים באופן שקשה לטעות בו. שירותי Sirius/Howard Stern והגבלות גיאוגרפיות, פליקס עם גלידריות וסיפור היונה שנכלאה בהודו שמונה חודשים בחשד שהיא מרגלת סינית משלימים פרק עמוס בסיפורים קטנים וזכירים.