השידור מתקיים אחרי חילוץ שני החטופים מרפיח במבצע של הימ״ם, רגע נדיר של הקלה בתוך המלחמה. טייכר וזרחוביץ׳ מתפעלים מהלוחמים, מהעובדה שחלקם בני 35–50 ומהאפשרות שאנשים בגילם עדיין מסוגלים לבצע פעולות קצה, אבל גם מדגישים שהמצב הכולל לא השתנה ושעדיין יש חטופים רבים בעזה.
Beetlejuice 2 ומייקל קיטון מחזירים לקולנוע הילדות, ו־Harry Belafonte מוביל שוב ל־We Are the World ולדיון בצפייה זוגית מול דברים שמותר ״לגנוב״ ולראות לבד. זרחוביץ׳ ממשיך את מועדון שש בבוקר ונתקע בדרך לריצה מאחורי משאית זבל; העיכוב הופך לזיכרון ילדות של צפייה ב״אופסה״ שמעמיס פחים, מנגנון הדחיסה והחלום לעלות פעם אחת על המדרגה האחורית או להפעיל את הבוכנה בעצמו.
פרסי ״פיצוחים״ חוזרים כרשימה אבסורדית של חפצים היסטוריים חסרי ערך — צילום רנטגן, לוח שנה ארוטי של גיבורי ההשכלה, רפידה מסנדל הרמב״ם ועוד. טיול עם ילדים בחולות מחזיר לרגע שבו כמה מהם נעלמו וההורים צעקו שמות בחיפוש; מכאן לבונזו ולביקור במפעל מזון כלבים. הורדת דירוג האשראי מביאה את פליקס עם בתי השקעות.
ערוץ הילדים בבית מוביל לדוד חיים, רודי וטראקי. Talking Heads ו־Stop Making Sense מחזירים לדוקו מוזיקלי, ומכאן לנוסטלגיית ללאדין, בנות יעקב ו״יעקב נרדם על החולות״. הבחירות המקומיות ויום השבתון סוגרים פרק צפוף במיוחד.