פרק חשוב במיוחד בתולדות קהילת התוכנית: המאזין גל נעים משדרות מנסח לראשונה בשידור את הביטוי ״עדת השונרונים״, שמיד נתפס והופך לשם קהילתי שמתחילים לבנות סביבו חגים, מנהגים וזהות. גל, איש סאונד לוקיישן, מסביר גם את ההבדל בין בום למיקרופון דש ואת עבודתו בקולנוע ובטלוויזיה.
לירן מאמסטרדם מספר על החיים בהולנד, הפגנת סירות למען החטופים והוויכוחים עם חברים אירופים. בבר חוזר עם הוראות פיקוד העורף האבסורדיות שלו, ודורית ממושב עגבות שוב מתקשה בחידון תותח הפרסים. טייכר מקבל תקליט חתום של Black Pumas שהוזמן עוד לפני המלחמה ומרגיש כאילו קיבל הודעה מהחיים הקודמים.
הלהיט הפנימי ״נחש אותי נחש״ מתפשט לגרסאות AI של שירים מוכרים. דורון, זואולוג ומגדל חולדות מחמד, מספק שיחה ארוכה ומפתיעה על חמש חולדות ביתיות, אינטליגנציה, אמפתיה, הבדלים מחולדות ביוב, שחרור בחדר וחוסר החפרפרות בישראל. סולימן הרחב חוזר כ״זמר הפסקות האש הלאומי״, עם רשימת אורחים בינלאומיים משובשת וליאם ניסן כ״שחקן DVD״.
בסוף המאזינים כבר מדברים במפורש על קהילת/עדת השונרונים ומציעים חגים כמו חג הצי וחג רחל רחל.