ברק מניר עוז, יום הנישואין והבית שנשרף

טייכר מציין עשר שנות נישואין ללירון עם משלוח פרחים וכרטיס ברכה מוכתב, וערן נזכר בהליכות מביכות ברחוב עם בלוני הליום. השיחה עוברת לחטיפת אונייה בידי החות׳ים, לאמירות דתיות על 7 באוקטובר ולוויכוח על פוליטיקאים שמדברים בשם אלוהים ועל הצורך באחריות. מסיבת העיתונאים של נתניהו, גלנט וגנץ מקבלת ניתוח של חולצות שחורות, מגע פיזי, ״מפרקתו של חמאס״ ושפת הנהגה.

תומר יפה ממועצה אזורית גזר מספר על קבוצת כושר ועל התנדבות בקטיף תפוזים, פומלית, רימונים ועגבניות. רגעים קטנים על מטריות, סערה ושמשייה שמכה בפנים מחזירים את השגרה. אבל מרכז הפרק הוא העדות הארוכה של ברק מקיבוץ ניר עוז: אשתו התקינה שנים קודם בריח פנימי לממ״ד; ב־7 באוקטובר מחבלים נכנסו לבית, ניסו לפרוץ לממ״ד והציתו את הבית.

המשפחה חולצה דרך חלון הממ״ד רק אחר הצהריים, בעוד אביה של אשתו נרצח. רוב הבית והרכוש נהרסו, והם עברו עם הקהילה לאילת ומתכננים מעבר לבניינים בקריית גת. ברק מתאר את מסגרות הילדים, התרומות והחיים כקהילה עקורה ומבקש את ״Times Like These״ של Foo Fighters. בסיום חוזרים גם לדוקו על אלברט ברוקס ולשאלת החטופים.