החות׳ים מתימן נכנסים לתודעה והפרק נפתח באזעקות נוספות ובחרדה שכבר הפכה לשגרה: ערן מתאר כיצד הוא מחפש מראש מרחבים מוגנים בכל מקום שאליו הוא הולך. מאזינים עולים לשידור עם סיפורי התנדבות, חיבוקים במילואים ומשפחה. דמות הסבתא חוזרת בשיחת טלפון ארוכה ומבלבלת לנכד בצבא, עם אויבים תנ״כיים, קריה, זוגיות וניקיונות לחנוכה.
אחד הקטעים הייחודיים הוא שיחה עם שי ממודיעין, בעל מכבסה וניקוי יבש, שמסביר בפירוט שניקוי יבש דווקא משתמש בנוזל — פרכלורואתילן — שמסונן וממוחזר, מדבר על כתמים, פיצויים, כביסה ותפעול עסק. הוא גם מספר על חופשת קרוואן ועל האובססיה החדשה לשירותי הקסטה. נועה, קלינאית תקשורת שעובדת עם ילדים אוטיסטים, מספרת על העבודה בזמן המלחמה.
השיחות הקטנות על כביסה, חיות ושגרה מתחילות שוב לתפוס מקום משמעותי, וזהו סימן נוסף לכך שהשידור מצליח לשלב את מצב החירום עם סקרנות יומיומית רגילה.