אחרי יום כיפור הם חוזרים אל העימות סביב התפילות והמחיצות בתל אביב, ובעיקר אל התחושה שכולם יצאו צודקים ואף אחד לא יצא חכם; ערן שומע מהבית את יהורם גאון כחזן ומדבר על העייפות מהשנה הפוליטית. יום הכיפורים המשפחתי הופך לסיפור על אופניים: הגדולים כבר יוצאים לבד עם חברים, אמי נוסעת עם גלגלי עזר עד שנגמר לה הכוח בעלייה, וערן נזכר בתחושת החופש של ילד שיוצא לראשונה בלי ההורים — ובילד מבוגר יותר שהפיל אותו מהאופניים ונתן לו סטירה כי לא אהב את החיקוי שלו למרדוק מצוות לעניין.
יורם קפיטולניק מסביר פרוטוקול מופרך לחזרה לנהיגה אחרי הצום, כולל ישיבה של עשר דקות ברכב, היכרות מחודשת עם מוט ההילוכים וכפרות לכלי. חלק משמעותי מוקדש לסדרה התיעודית על טייסת 201 במלחמת יום כיפור: סימה קדמון, הטייסים, הפלת המטוס הלובי, השבי ורון חולדאי הצעיר, והאופן שבו הסדרה מרככת שיפוט דרך הקשר אנושי.
הם מדברים גם על Bupkis של פיט דוידסון, ההופעות של נועה קירל בפארק והקושי של ילדים לראות ולצאת מהמקום, על מופעי מחווה ודיבורים על ABBA, ועל זיכרונות נעורים והלהקה ״סברס״. שאלת הסקר עוסקת בשעון וביקיצה בלילה, ודני סוויץ׳ מגיע עם סטנדאפ חג.
היום בטייכר וזרחוביץ' יורם קפיטולניק, מריו ומוטי ודני סביצ'ה