הפרק נפתח באווירה קשה אחרי האירוע בגבול מצרים, ובמקביל הנבחרת עד גיל 20 כבר בחצי גמר המונדיאליטו. סוכנות בייביסיטריות מציעה מועמדות בלתי־אפשריות. נועם חוגג יום הולדת תשע בבאולינג, וערן מתאר את הרגע שבו הוא מסתכל על עצמו מהצד ומבין שהוא כבר ״האבא״ במסיבה; התמונה המשפחתית מקבלת אצלם שם כמו ״ערב פינים צהובים״.
עוגן ארכיוני חשוב הוא תקליט הוויניל החדש של ״רוחמה 40״ במהדורה של 25 עותקים: ערן מגלה שבקרדיטים נכתב עליו ״מעוניין להיות הסוכן של הלהקה״, והם חוזרים גם לשיר ״הפסקת עישון״. יש התרגשות לקראת Guns N’ Roses, לצד שיחה על סרט תיעודי משפחתי שבו אב מתקשה להביע חיבה, מה שמוביל לחשש של ערן שהילדים יפסיקו יום אחד לרצות חיבוקים ונשיקות מההורים.
הם מדברים גם על סרטים ישנים כמו *Animal House*, על רוטמן והמפגינים, ועל הדרך שבה אירועים פוליטיים חודרים לכל שיחה. פליקס מגיע במהדורת גאווה ומפרגן לעסקים מתאימים, וגילה גולדשטיין מקבל אזכור דרך Google Doodle.
היום בטייכר וזרחוביץ' סוכנת בייביסיטריות מנסה למצוא לשרון סידור, פליקס וילנסקי מפרגן לשבוע הגאווה וההולוגרמה של שמעון פרס עצבנית על עדי ביטי והשיר שלה.