גיא פלג עם ChatGPT, דלית והבולען שלא הגיע

זהו יום חמישי טרי ולא לקט, ובסופו נאמר במפורש שאין הפעם פרק 9 של ״הבולען״ כי לא הספיקו לכתוב אותו. השידור מתחיל בחורף, בפקקים ובדיון נוסף על ליה גרינר והאופן שבו בכי מול מצלמה הופך לתוכן. גיא פלג מגיע עם התנסות ב־ChatGPT: הבינה לועגת לו, מנהלת איתו סימולציית דייט, מזהה אותו מהתמונה, דורשת ארוחה יקרה ואז גוררת אותו איכשהו גם לסכסוך ועד־בית.

משם הם מדברים על AI שיוכל לכתוב ולהלחין שירים ועל השאלה האם המטרה של הטכנולוגיה היא בסוף שלא נצטרך לעבוד. תיקונים מהמאזינים עוסקים ב־onesie לעומת one zip ובתעלות המיזוג של Die Hard. מאזין רוקח מסביר שהבעיה בתורים בבתי המרקחת נובעת גם ממחסור של כאלף רוקחים ושחיקה קשה במקצוע.

השיחה על אמו של ערן בבית החולים ממשיכה דרך פחדים מחלומות, שיניים נופלות וחולי ממושך. פינת הפרוטקציה מפרגנת לטל שגב ול־20 שנה ל״על הברכיים״. יש קטע ארוך וישיר במיוחד על הזהות של התוכנית: בעקבות ביקורת על כך שהם מדברים פוליטיקה, טייכר וזרחוביץ׳ אומרים שזו לא ״תוכנית בידור״ שמישהו אחר מגדיר עבורם אלא תוכנית על המחשבות, הרגשות והחיים שלהם; הם ידברו גם פוליטיקה, ואם למישהו זה עושה רע הוא יכול לא להאזין.

הדיון מתחבר למסע המילואימניקים ״אחים לנשק״ ולתחושה שהחלוקה לימין ושמאל מלאכותית. ערן נזכר בספר ילדים על יפן ובמתכון שבו נכתב ״אפרוח״, והמילה ״תבהלה״ מקבלת ניתוח לשוני. הסרטון של יו״ר לשכת עורכי הדין לשעבר והרצון לא להפיץ אותו מובילים לשיחה על פרטיות. בחצי השני דלית ממשאבי אנוש מנסה לכתוב חמשיר פרידה לגרפיקאי אבירן וחושפת בדרך רומן עם אשת המנכ״ל, ג׳וינטים ומשלוחי וולט.

הירי בדרום מקבל חיבוק ותמיכה, והם חוזרים לדיון בהקלות בקבלת נשק: הרצון לעצור פיגועים מהר מול הסיכון בעוד כלי נשק, טעויות ושיקול דעת רע. ״הבולען״ נעדר, אבל הקבוצה ״מדברים הבולען״ והציפייה לפרק הבא ממשיכות להיות חלק מהשידור.