המדינה כעלילה עם יותר מדי תככים

גרוסמן מנתח את המציאות הפוליטית כאילו היא רומן שיצא משליטה: שיסוע, דמויות, קונפליקטים ותככים מכל כיוון, תוך שהוא משווה שוב ושוב ל״מישהו לרוץ איתו״. עוד לפני הניתוח הוא מספר על גלקסי שנרטב, אורז ומיילים שנמחקו, ומזכיר בלי הפסקה איזה ראש של סופר יש לו.