תפוז בן שלוש, מסעדה בוכרית וארטישוקים בלי לב

במהדורה

1. 1אז אני לא האצטרובל הכי חמוץ במחנה. זה לא מצדיק את האמבוש התקשורתי נגדי. הסופר יובל מסקינטייפ מוריד את הכפפות ועונה לכל המבקרים שכינו את ספרו דק. מיכאל תם סגול משיק חברה חדשה, והאקזיט תוף עגנון לא יודעת את נפשה. אכלתי תפוז שעמד בקערה שלוש שנים, הכל היה בסדר. מחנך, מתדלקת ושופט בדימוס. אלו האנשים שמכורים לכאבי בטן. ושלושים ארטישוקים שאין להם לב.
2. 2. מי ישמע מה זה אמריקה, עוד יבשת כמו כל היבשות. רוני ציצווה, הבן של, הוא החוקר הכי מרענן בעולם הגיאוגרפיה. אמרתי לאיציק, עוף לי מהעיניים. שיפי מרדכי, נזכרת במילותיה הראשונות. והמסעדה הבוכרית שמגישה פרמיז'ן בתור חשבון, וחשבון במקום פרמיז'ן.
3. 3. ישבתי שלוש שעות על מות מי שעבד פיסולית. הכל היה בסדר. מורה חיילת ומורה חיילת. אלו האנשים שלא מוכנים לשבת על כיסא. כשגרתי בתל אביב הייתי הרמתגנית הזו. כשגרתי ברמתגן קראו לי התל אביבית, וכשבאו לקחת אותי לא היה מי שיקרא לי יותר. רומי בדולינה מאשימה את כל העולם במצבה. והתותים הכי פריחים של העונה עולים למתקפה על החקלאים.
4. 4. חצי מהילדות ביליתי בגינת החלבים. אני אוהב לאסוף דברים מהרצפה. אסף טירס הפך את החסרונות שלו לחסרונות של כולנו. הציורים של מישר שירוקו נמכרים באי-באי במיליוני דולרים. אז למה בארץ אף אחד לא מדבר איתו? ולמה דגי בריכות לעולם לא יהיו דגי ים?
5. 5. מראש ארגון פשע לראש משפחת פשע, מי אתה, שון אכילס. והאלבום של האחיות תמגוצ'י יעשה לכם חורף חריף ומיוחד.