לקט תחילת דצמבר שנפתח בסיפורי אילת, טרמינל 1 ושדה רמון: שרון מתאר את הרצפה והמסוע הישנים שמחזירים אותו לסרטי שנות השבעים, את כנס הנדל״ן שבו הופיע ואת קניון הקרח. קפיטולניק משיק בגאווה את הרכש החדש של הצי — ״פיודה סיידר טראק״, טנדר דמוי עגלה עם גג בד ומנוע סולת — ומבצע מבחן ריסוק בענב שמסתיים בנזק.
בשיחה אישית טייכר מספר על ניסיון לפנות לאדם שהיה באמצע ברכת המזון והתחושה שאפשר להשתמש בתפילה כדרך ״לסנן״ אנשים; עולה גם זיכרון מארוחת שבת שבה לא הבין שאסור לדבר בין נטילת הידיים לברכה. הודעה מקופת החולים לבן הארבע אילי מנוסחת כאילו יש לו ילד משלו, והופכת אותו בצחוק לאבא וסבא את ערן.
ג׳רי ממציא את ״קרב מגף״ ומקריא עוד ציטטות זן. במשחק פלייקארד אוספים סיפורי שכנים לטיסה: אחד מבקש מהנוסע לידו להחזיר שוב ושוב אחורה סדרה שהוא צופה בה, ובסיפור הזוכה זוג עם תינוק מחלק מראש אטמי אוזניים, סוכריה ופתק התנצלות. מעשיהו לייבניץ תוקף את פורמט ״שאלו אותי״ באינסטגרם של אנשים עם מעט עוקבים, ופאפה מגיש חדשות.
אלינה מסכמת את שנת המס במשרד ומפרטת אלפי פריטים והוצאות. שאלת היום עוסקת בלחייך בזמן שאתה מצלם מישהו אחר. לקראת הסוף מגיעה סצנת מסאז׳ כאוטית: המטפלת מעדיפה קפה, סיגריה וכביסה, משתמשת בשמנים מהפה, מתלוננת על הלקוח — ואז מתברר שזו אילנה, שמוסיפה כאבים, חוגים ודרישות משלה.
יש כאן גם שיחה ארוכה על אנשים שהולכים יחפים בשדה תעופה וברחוב ועל כך שהטבע לא תוכנן לאספלט מודרני, ועוד דיון על החלקה אמנותית וריקודים כענפי ספורט ראוותניים. ג׳רי מוסיף את ספר הזן שלו בכתב ברייל ואת ״קרב מגף״, ויוחאי הצעיר מ״משחקי השף״ מדבר כאילו כל מנה היא סיפור חיים.
אלינה מחברת את בלאק פריידי לסיכום שנת המס 2019, והמסאז׳ של אילנה מסיים את הלקט באחד הפרמיסים הפיזיים והכאוטיים ביותר בו.