פרק פרידה מתקדם של תוכנית הערב, כשהסוף כבר מוחשי ממש: לאורך השידור חוזרים שוב ושוב לכך שביום חמישי הכול נגמר, שנותרו ארבעה־חמישה ימים בלבד, וששידור הסיום יעבור ל״שבלול״ בנמל תל אביב כדי שמאזינים יוכלו להגיע. המגישים מדברים על העצומה הפיזית שנאספת ברחוב, על הודעות ומיילים מרגשים, ועל כך ש־iCast עבר כבר את 500 אלף ההורדות — בערך 505 אלף — ומעודדים את הקהל להמשיך לשמוע את הארכיון אחרי הירידה.
בתוך ״מכירת החיסול״ חוזרים מקבילית המוחות 2009 ותיכון טיפלה, והרב לאו עובד בחנות כלי עבודה עם ״תיבת נוח״ מלאה בזוגות של כלים. יורם גאון מגיע לשיר ולפרק מחדש שירים מוכרים, כולל בדיחות סביב שערוריית טורט; מיכה פורטוגלי שוב מתקשר ל״ורדה״, מדבר על אוסף אבק, דיכאון וגיטרה שלומדת חשבון, והמגישים אפילו עוצרים לספר מאחורי הקלעים איך דן רץ להביא גיטרה באמצע המערכון כדי שהבדיחה תעבוד.
יש גם מערכון מוניות, יוסי המוביל עם שטיח שנדבק אליו שומשום ודבש, וסדנת גיבוש של מאזין שבסופה כל המחלקה קיבלה מכתבי פיטורים. ביקורת טלוויזיה על אברי גלעד, מירי אלוני, מרינה מקסימיליאן וחיים כהן הופכת לשיחה ארוכה על מה יבוא אחרי התוכנית. זהו מסמך פרידה ומאחורי־הקלעים: לא רק אוסף קטעים, אלא פרק שבו הצוות והמאזינים כבר סופרים לאחור לשידור האחרון.