רטרוספקטיבה שמערבבת חומר ארכיוני מתקופות שונות עם מעטפת טייכר וזרחוביץ׳. עו״ד אלי בן יעקב טוען שהוא מייצג את יונתן פולארד במשא ומתן לשחרור ומציע פתרון שבו פולארד יוגלה לכוכב Kepler‑22b, כאילו סוגיית ריגול בינלאומית היא עוד תיק מסחרי. הרב לאו נפגש עם האפיפיור, מחבר בין אבו גוש, חומוס, נצרות וברכות ומפרק את הדיאלוג הבין־דתי לשורת הערות. ד״ר גבעוני מציג שוב את תפיסת ״איכות החיים״ שלו, כולל תוספים ופתרונות רפואיים שאינם ממש רפואה.
קטע ארכיוני של ״תצפית״ מדמיין את שנת 2000 דרך Dream Tape 2000 והסברים עתידניים של אריק לביא, כאילו מאש־אפ וטכנולוגיה דיגיטלית הם מדע בדיוני. אורי גבריאל מציג את ״תמונות יפויות 2״, עם בית קפה ביפו, ערק, סיפורים ושמות שמתגלגלים זה לתוך זה. צח ברטר מכריז שדיסקים ומדיה דיגיטלית כבר מתו ומציע להחזיר את הקסטה לשידור; גם השידוכים והדמות קטלין נכנסים לתוך תפיסת ה־new media ההפוכה שלו. השילוב בין פולארד בקפלר, תצפית העתידנית וצח שחוזר לקסטות הוא זה שמבדיל את הפריט.