ב־6 במאי התוכנית מסמנת במפורש חזרה ל״שוחקים איתכם החדש״: אחרי תקופת הסגר שוב נאספים קטעים ששודרו באותו שבוע. ההולוגרמה של שמעון פרס יוצאת נגד טרנד המחמצת, חלות והישרדות VIP; שירים שהשז״ם לא מזהה עובר לזום; ודני סביצ׳ה נותן סטנד־אפ קורונה. ציצווה מקריא תגובות על תמונת ההנקה של מיכל אנסקי, וסולימאן הרחב מתכנן הופעה מחתרתית בהיכל התרבות למרות ההגבלות.
תחרות מאזינים נוגעת לגמילה ועצות, והסקר בודק מסכה ברכב. ״האסדה״ קופצת לשנת 2050 בפרק זום, ורצף פרומואים כולל חוות קיפודים. אוהד המלון נערך לפתיחת המלונות ומציע ״בריכה לחדר״; אילנה דורשת להחזיר את התרבות; שפטל מפרק את הבית חדר־חדר; ויגאל שילון סוגר עם בומבות. זהו פריט מעבר חשוב: לא עוד לקט פסח ארכיוני אלא חזרה לחומר שבועי חדש שנוצר בתוך מציאות הקורונה.
המעבר חזרה לחומר חדש מורגש גם בטון: הם מכנים את הפורמט ״שוחקים איתכם החדש״ ומדברים על החיים שאחרי הסגר, לא רק משדרים ארכיון. אוהד מנסה להתאים את המלון להגבלות, סולימאן מדבר על הופעות בלי קהל ואילנה דורשת לפתוח את התרבות. האסדה ב־2050 ממשיכה דווקא בזמן שהעולם האמיתי תקוע במגפה, מה שיוצר מסגרת ברורה לפריט.