היום האחרון של סוכת השידור הניידת כולל שורה של רגעים ארכיוניים חזקים. הפתיחה עמוסה ב״מבצעי חג הרווקים הסיני״, ואז מגיע פרק משמעותי של ״האסדה״: אסדת אויב מופיעה, אין גפרורים, והזנב הבוער של הסוס שפיגלר משמש להצית את התותח; הצוות מתכנן לעלות על האסדה היריבה ולהשתלט עליה, והעלילה נשארת בהמשך מתוח.
כנרת חוזרת ומציקה לערן, שאותו היא מתעקשת לזהות כלירון או ״לימור״, עם זיכרונות אינטימיים מומצאים. דני סביצ׳ה מגיע, ושאלת היום עוסקת בענבים שנפרדו מהאשכול. יעקב אילון מגיש את אתר החדשות המקומי ״גבעתיימס״, צח מקדם lip-sync battle, ודורית מכריזה על עצמה כזוכת האח הגדול בבית שלה.
שני תנים מופיעים מחוץ לסוכה והופכים לחלק מהשידור. ערן מספר על סוכת ילדות קטנה שבנה עם חבר ואשר קרסה ברגע שמבוגר נגע בה. יש גם פרודיה על ״רואים עולם״, עמי מתקשר וגבי גזית מסיים במונולוג עצום נגד שפטל. מסגרת סיום הסוכה וההתפתחות הממשית ב״האסדה״ ראויות לשימור בכותרת ובתיאור.
מעבר להתפתחות באסדה, היום הזה מלא בפרטים שניתנים לחיפוש בנפרד: ״גבעתיימס״ של יעקב אילון, ה־lip-sync battle של צח, וההכרזה העצמית של דורית על זכייה באח הגדול. הסיפור האישי על סוכת הילדות שקרסה הוא עוגן ארכיוני חשוב לא פחות ממערכון כתוב, ושני התנים שמופיעים ליד הסוכה הם פרט הפקה חי שהופך את השידור לזכיר. גבי גזית ושפטל מספקים סיום קולני ומובחן.