רטרוספקטיבה: השר באסדה, כנרת ביום ההולדת וצח אחרי פריז

רטרוספקטיבה שמערבבת סיפור אישי, המשך עלילתי באסדה והתגובה לאירועי הטרור בפריז. ערן ולירון מציינים יום נישואים שני, והמגישים עוברים על תמונות החתונה ומגלים שבכולן מופיע מאחור איש מבוגר לבן־שיער שאיש אינו מכיר; בתוך הבדיחה ערן אומר ברצינות שלירון היא אהבת חייו.

סולימאן מספר את גרסתו לסיפור צ׳רלי שין ו־HIV, מערב את מרטין שין, ״ליאם ניסן״ ושירים ומסיים בגרסה משלו ל״כבסי״. יגאל שילון מגיע עם בומבות. ב״האסדה״, פרק מתקדם בסדרה, שר האנרגיה ששרד התרסקות מסוק ומתקפת אריחים חוזר אחרי שהסתתר חודשים מתחת לאסדה. הוא חושד שמנסים לחסל אותו, והארנק של ״מזל לאו״ מוביל את החשד אל מר סטייט; יריות נורות אך אינן פותרות את התעלומה.

ערן מספר גם זיכרון ילדות על הסבים שלו שרבים ביידיש, פרט משפחתי קונקרטי שנשאר בולט בתוך הלקט. כנרת מתקשרת לכבוד יום הולדת 41 של ערן, מציפה אותו בכינויים ובפרטים ישנים, מחזיקה לדבריה אלבום תמונות שעוקב אחר חייו ומנסה לקבוע פגישה חדשה למרות הקשר שכבר הסתיים מזמן.

צח ברטר מקיים מסיבת עיתונאים אחרי פיגועי פריז ומתרגם את האסון לעולם המיתוג, ה־new media והצרפתית השבורה שלו. שאלת היום היא איך לעבור מול אנשים שיושבים בשורה בקולנוע — עם הפנים אליהם או עם הגב — ו־70% מעדיפים גב. הלקט מזוהה במיוחד עם חזרת השר לאסדה, שיחת יום ההולדת המטרידה של כנרת והמסגרת שאחרי פריז.