רטרוספקטיבה שמחברת היסטוריות מומצאות, טלוויזיה אמריקאית ופרידה זוגית. סולימאן מספר מחדש את תולדות הקולנוע הישראלי: דיזנגוף 99 נהפך לדיזנגוף 97, אי.טי ואסקימו לימון מתערבבים עם תל אביב הישנה, אורי זוהר ושייקה אופיר, והסיפור מגיע לשיר ״נורית נורית״ ולגרסה פרטית לגמרי של שנות השבעים.
דני סביצ׳ה מופיע עם עוד סטנדאפ על זוגיות, כסף ונישואים. עו״ד אלי בן יעקב טוען ש״צוות לעניין״ נכתב למעשה על חייו: הוא מספר על וייטנאם, מאסר, חניבעל, מרדוק ופייס, על האיווקו ועל כך שמיסטר טי העתיק ממנו את תספורת המוהוק ואת האישיות, כאילו B.A. Baracus הוא הפרת זכויות יוצרים אישית.
צח ברטר מספר שהקשר שלו עם פיורין פלסבו התפרק אחרי שבגדה בו בעסקת מונופול עם ז׳אן־ז׳אק. הוא בוכה, מתכנן נקמה ומבקש משרון להתחיל איתה, לגרום לה להתאהב ואז לעזוב אותה בשמו; הפרידה הזוגית הופכת שוב לפרויקט new media וניהול מותג. שאלת היום בודקת אם הגיע הזמן להפסיק למחוא כפיים כשמטוס נוחת, ו־70% נגד מחיאות כפיים.
זהו לקט קצר יחסית אך עם שלושה פרמיסים מאוד מובחנים: הקולנוע האלטרנטיבי של סולימאן, ההכרזה של אלי בן יעקב שהוא המקור לצוות לעניין, והפרידה של צח מפיורין.