לקט שבועי של דצמבר, עם אווירת סוף שנה ותחרות מאזינים על תוכניות שהחורף הרס. ההולוגרמה של שמעון פרס יוצאת נגד סיכומי השנה והעשור של ספוטיפיי, רשימות האמנים ה״מגניבות״ שאנשים משתפים וסיכומי אפליקציות בכלל, וממשיכה ל״אפשר להשתגע״ על משלוחה, ערסל בבית, delete for everyone וג׳סיקה בייל.
יאיר קרמן מגיע עם צוף, בובת פיתום שאמורה לקדם מופע חנוכה, אך אחרי עצירה בפלאפלייה הוא הולך ומחוויר עד שהאייטם נקטע. סולימאן הרחב מתלונן על המצעדים והמוזיקה החדשה ומכריז על מופע שמדרג את שלושים שיריו הטובים; ארז קומורובסקי מביא ״מנה גלילית״, מספר שגדל בגליל, מבשל בבורות ומתחפש לטלה כדי לצוד אותו.
בשאלת היום מתווכחים האם כשלאדם מולך יש לכלוך על הפנים נכון להצביע על המקום המקביל בפנים שלך; בהמשך רצף פרסומות פיקטיביות כולל מתי כספי לעניים, מרפאה ל״עששת נפוצה״ וסרט ההמשך ״שובו של הלא אפוי 2״. בתחרות החורף מיקו מספר ששבר את הירך לפני נסיעת בר־מצווה ליורודיסני, ולוני על ירח דבש שנדחה אחרי שהחניון והרכב הוצפו; הזוכה השבועי הוא גילי, שאבקת השיער השחורה שלו נמסה ביורה באמצע דייט עם מי שלימים הפכה לאשתו.
בשעה השנייה קפיטולניק מתעצבן על הקילומטראז׳ של רכבי התחנה, בטוח שרביד פלוטניק הוא ״רביד קפיטולניק״ ומציג תוכנית חומש לצי אוטונומי ולתחנה ללא שדרנים; דובי לנץ מגיש שירים שהשז״ם לא מזהה עם בית מחסה לכלי נגינה קרועי מיתרים; דני סביצ׳ה חוזר לבדיחות אשתי, כסף ויוקר המחיה; ויורם גאון מבצע בשידור חי פרסומת־שיר ארוכה עם ״זבנג זבנג״.