המיטב: חנוכה, טרנטינו ושז״ם מסכם עשור

לקט סוף 2019 וחנוכה, עם מבט לאחור על השבוע ועל העשור. אורי פפר מגיע אחרי שזומן לחקירה בפרשת סוחרי סמים, מתעקש באנגלית שמדובר רק ב״תחקיר לתפקיד״ של Jigi Boy, מסתבך עם סיפורי כיסוי, שוטרים ו״שורות״ וממשיך לערבב בין חייו לבין דמויות הוליוודיות. שירים שהשז״ם לא מזהה מגיש מהדורת סיכום עשור: הקטע הגנוז של העשור, הרצועה הקצרה שאורכה מאיות שנייה והיוצר לואיס סן ברנארד שזוכה גם בחידה וגם בתואר.

השיחה על חורף וחיסונים מתגלגלת לקונספירציה על חומרי מעקב בגוף; דני סביצ׳ה מגיע ל״חג החנופה״ עם עוד בדיחות אשתי, סופגניות, יוקר המחיה ונס פך השמן. מגזין סוף השבוע של מאקו ממשיך לייצר כתבות פיקטיביות, ולהקת ג׳ינס חוזרת באלבום ״החומרים הגנוזים״ עם ״יש לה סגנון״, שיר החלל ושיר הסקס.

שאלת היום: האם לשים דאודורנט אחרי מקלחת בערב כשלא יוצאים יותר מהבית — שיחה שמתפתחת להבדל בין דאודורנט יומיומי זול לדאודורנט ״חגיגי״. בתחרות ביט נשמע טוהר שגילה אחרי תספורת שאין עליו ארנק, ובהמשך דן שנתקע בלי כסף למונית וזוכה. אלישע בקסימחוני משיק סדרת טיפות של קברנה סוביניר לאף, לאוזניים, לעיניים ולשאר נקבי הגוף; סולימאן הרחב מתלונן על סטרימינג, שירים שיורדים מהענן והיעלמות התקליטים.

בני ציצווה יוצא נגד קוונטין טרנטינו, טוען שעוזי ג׳ורג׳ ביים לו מופע חנוכה ומתלונן שטרנטינו הולך לפסטיגל ולא בא לראות אותו; אלון מרוני א׳ מספר על ״חגים מתקדמים״, ילדותו לכאורה כילד פסטיגל והקשר לאביו הפנטומימאי חנוך רוזן. ג׳רי פנדלבאום מציע שירות להחזרת אהבות כוזבות באמצעות פרטי כרטיס אשראי ומקריא משפטי זן; לסיום ההולוגרמה של שמעון פרס מדליקה נר חנוכה, מתעצבנת על Bumble, דניס לויד, אסי עזר ומקס ברנר, ומסיימת בעוד סבב ״אפשר להשתגע״.